פרק 28

4.9K 304 21
                                    

״אלירן! זה לא מה שאתה חושב״ מיהרתי להגיד ברגע שאלירן נכנס לחדר שלי ומיהרתי להתקדם אליו ״אלירן תקשיב לי, זה כ-״ ״-להקשיב לך? אני חושב שאני לא צריך שתזייני לי תשכל בחירטוטים, אפשר לראות מה קרה כאן״ הוא קטע אותי ונעץ בי מבט רצחני
״אוקיי מה שראית זה לא מה שאתה חושב שראית, אלירן אני נשבעת לך שאני בחיים לא אעשה לך את זה״ התחננתי שיקשיב לי
״נראה שכבר עשית״ הוא אמר בזלזול ויצא מהחדר וטרק את הדלת אחריו
״נו איך היה?״ הוא שאל אחרי שהוא נכנס שוב ואביב ישבה על המיטה ומחאה כפיים
״האוסקר מגיע לשניכם״ היא אמרה בהערצה וחייכתי קדה קידה
״תודה תודה, את החתימות נחלק אחר כך״ אמרתי בשחצנות וחיבקתי את אלירן
״שתדעו שבאמת האמנתי לשניכם, הייתי בטוחה אלירן עוזב אותך עכשיו״ היא אמרה והכניסה עוד חתיכת פופקורן לפה שלה
אז איך הגענו למצב שאילתרנו סצנה?
טוב.. ישבנו ראינו סרט, אני אביב ואלירן, אחרי שאביב התבכיינה שקשה לה לבד ואז היא טענה שאין סיכוי שאנשים יכולים להיכנס ככה לדמות, בדוק זה חלקית אמיתי.
ואז, מפה לשם, התערבנו שאני ואלירן מצליחים לגרום לה להאמין לסצנה משלנו ו.. הנה אנחנו כאן.
״לעזוב אותה? לא חושב שזה יקרה איי פעם״ הוא אמר והצמיד אותי אליו ברכושניות וחייכתי מביטה בו מהופנטת, אני מאוהבת בו ברמה קשה.
״לא אני פשוט שרופה עלייך״ אמרתי והוא הסתכל עליי וחייך ושירבבתי שפתיים, רומזת לו שיתכופף וינשק אותי והוא הניד בראשו ונתן לי נשיקה מהירה
״דיי, זה עושה לי עצוב בלב״ אביב נאנחה והסתכלתי עלייה מחייכת
״תתקשרי לטובי כבר! תפסיקי להכאיב לעצמך בכוח יא מזוכיסטית״ אמרתי לה והיא נשכבה על המיטה שלי
״אני לא מתכוונת להתקשר אליו, שיתקשר אליי הבן זונה הזה״ היא אמרה בעצבים
״אבל את שמה לב שמי שסובלת זאת את כן?״
״תגידי אני נראית לך סובלת?״ היא שאלה ודפקה חיוך ענקי ומזויף
״כן, עכשיו דיי עם האגו ותתקשרי אליו!!״ ציוויתי עלייה והיא קמה מהמיטה שלי בעצלנות גוררת את הרגליים שלה אל מחוץ לחדר שלי
״בסדר אני אתקשר״ היא מלמלה לפני שיצאה וסגרה אחריה את הדלת והלכתי לדלת נועלת אותה וקפצתי בבהלה כשאלירן היה צמוד אליי כשהסתובבתי
״הבהלת אותי!״ קראתי בכעס ונתתי לו אגרוף קטן לכתף
״אחח, תיזהרי את חזקה״ הוא אמר ושיפשף את המקום הכואב וחייכתי בניצחון ונתתי לו עוד מכה והוא הטה את הראש שלו הצידה מסתכל עליי ״מה את עושה?״ הוא שאל
״מרביצה לך״ משכתי כתפיים והוא תפס את שתי הידיים שלי
״את לא חזקה מספיק״ הוא לחש באוזן שלי
״בטח שכן״ התנגדתי ״על כמה מתערבים?״ הוספתי והרמתי גבה מאתגרת אותו
״אם אני מנצח את חייבת לספר לכל מי שנפגוש במהלך היום שאני המלך שלך וכשנגיע לדירה שלי את חייבת להכין לי ארוחת ערב ולפנק אותי בסקס טוב״ הוא אמר וחייך וגילגלתי עיניים
״אין בעיה, אם אני מנצחת.. אתה חייב לסחוב אותי על הגב שלך כל היום ולתת לי לאפר אותך ולהסתובב עם האיפור עד הלילה״ חייכתי והרמתי גבות והוא הניד בראשו לחיוב
״עכשיו, לקרב?״ הוא שאל והינהנתי ומשכתי את השולחן שלי שיתרחק מהקיר והתיישבנו אחד מול השני מניחים את הידיים שלנו על השולחן, מוכנים לקרב.
״בשלוש?״ שאלתי
״בשלוש״ הוא אישר והצמדנו את הידיים שלנו והסתכלתי לו אל תוך העיניים, מוכנה לנצח
״אחת״ הוא קרא וזווית פי עלתה מעט
״שתיים״ אמרתי והוא הסתכל עליי בפרצוף שלא מסגיר דבר
״שלוש״ ״שלוש״ קראנו ביד והוא התחיל להפעיל כוח, גורם ליד שלי כמעט להידבק לשולחן ופערתי עיניים תופסת ביד שלו שתופסת בשלי גם עם היד השנייה שלי ומשכתי לכיוון השני
״זאת רמאות!״ הוא קרא אבל עדיין נלחם איתי
״אני משווה את הכוחות תירגע!״ הצדקתי את עצמי וגם קמתי מהשולחן, מפעילה את כל הכוח שיש לי בגוף על היד שלו
״זה לא נחשב!״ קראתי ברגע שהיד שלי פגשה את השולחן
״לפחות תפסידי בכבוד״ אלירן התרווח בכיסא שלו כשחיוך מודבק לפנים שלו ונחרתי בבוז
״אני לא הפסדתי״ הכחשתי והוא נעמד מתקרב אליי
״ה פ ס ד ת״ הוא הדגיש כל אות ואות ותפס במותניים שלי מצמיד אותי אליו ״אני כבר לא יכול לחכות לערב״ הוא לחש באוזן שלי ורעד נעים עבר לאורך כל הגוף שלי
״טוב בסדר ניצחת״ נאנחתי ועשיתי פרצוף והוא הלך אחורה לכיוון השידה שליד המיטה שלי והחזיק את המפתחות של האוטו שלו והסתכל עליי
״הגיע הזמן שנבקר כמה אנשים לא?״ הוא שאל בערמומיות
״היי! זה לא פייר וזאת רמאות! זה לא נחשב אם אנחנו הולכים לאנשים״ התנגדתי
״התערבות זאת התערבות״ הוא אמר ותפס ביד שלי משלב אותה בשלו ומושך אותי אחריו את מחוץ לחדר ״אביב״ הוא קרא לה ומשכתי בחולצה שלו
״אלירן!״ נזפתי בו בכעס, הוא לא משחק הוגן בכלל!
״אה?״ היא יצאה מהחדר שלה והסתכלה עלינו
״אלכס רוצה להגיד לך משהו״ הוא אמר והסתכל עליי וגם אביב הסתכלה עליי
״רציתי שתדעי שאלירן הוא המלך שלי״ מלמלתי
״היא לא שמעה״ אלירן התעקש ונתתי לו מבט רצחני
״רציתי שתדעי שאלירן הוא המלך שלי״ אמרתי בקול רם ״יותר טוב?״ שאלתי בעצבים והוא הינהן
״אה וואו מעולה, לא יודעת איך הייתי חיה בלי המידע הכל כך מיותר הזה״ אביב אמרה וחזרה לחדר שלה וגילגלתי עיניים
״יאאלה, עומר ואדל מחכים לנו״ אלירן משך אותי וגנחתי בכעס נשרכת אחריו עד לאוטו ומהאוטו עד לדירה של עומר ואדל
״יפיםםם״ אדל קראה בחיוך כשהיא פתחה את הדלת וחיבקתי אותה ואז אלירן נתן לי מרפק אל הצלעות ונאנקתי מזעיפה פנים
״אדל, רציתי שתדעי שאלירן הוא המלך שלי״ אמרתי עם חיוך מזויף
״אה וואו, איזה.. אמין זה נשמע״ היא חייכה ״טוב כנסו מה אתם עומדים בדלת״ היא הוסיפה ונכנסנו אחרייה אל תוך הדירה
״היי, מה אתם עושים פה?״ עומר שאל כשנכנסנו לסלון והוא קם מהספה מחבק אותי וחייכתי כשהוא הניף אותי באוויר
״מישהו פה התגעגע״ אמרתי והידקתי את הידיים שלי חזק סביבו
״כן את״ הוא אמר ודחפתי אותו ממני ״סתם אני״ הוא אמר ונתן חיבוק לאלירן
״אלכס רוצה להגיד לך משהו, נכון אלכס?״ אלירן אמר לעומר והסתובבתי נאנחת
״מה רצית?״ הוא שאל
״לספר לך שאלירן הוא המלך שלי״ אמרתי והוא התחיל לצחוק
״מה עשית בשביל שהיא תגיד את זה?״ הוא שאל את אלירן
״עשינו הורדת ידיים״ הוא אמר ומשך כתפיים
״מה? אבל זה לא כוחות, אתה יותר חזק ממנה״ עומר אמר מבולבל
״הוא ממש לא יותר חזק ממני!״ קראתי
״זה היה הרעיון שלה״ אלירן אמר ועומר הסתכל על עצמי ודפק במצח שלו עם היד
״לפעמים אני לא מבין מאיפה את חושבת. באיזה עולם בדיוק את חושבת שאת יותר חזקה מאלירן?״ עומר שאל ופערתי את הפה שלי בהלם
״אתה ממש קטן אמונה אתה יודע? לא שמעת על המשפט ׳אמונה יוצרת מציאות׳? אז אני מאמינה שאני יותר חזקה ממנו״ אמרתי והנחתי את הידיים שלי על המותניים
״לא שמעת על עובדות? הבן אדם יותר גדול ממך פיזית, עם הרבה יותר שרירים ומבנה גוף טוב יותר א-״ ״-הבנתי את הנקודה!״ קטעתי אותו ונשפתי בכעס מתיישבת על הספה שלהם ולוקחת את השלט של הטלוויזיה מעבירה לערוץ שמתחשק לי לראות

״היה טעים?״ שאלתי את אלירן כשהוא החזיר את המגש למטבח.
כן כן, כמו שהובטח בהתערבות אני אכן הכנתי לגבר השחצן והסקסי הזה ארוחת ערב, מפנקת במיוחד!
״ממש מעדן״ הוא אמר וחיבק אותי מאחורה וחייכתי
״יופי, פעם הבאה אני מצפה שתכין לי ארוחה מושקעת בדיוק ככה ואפילו יותר״ אמרתי
״באיזה סרט את חייה שאת חושבת שתנצחי אותי בפעם הבאה?״ הוא שאל משועשע והסתובבתי אליו מביטה בו כועסת
״סליחה?״ שאלתי בהלם
״סולח״ הוא אמר והניח נשיקה חטופה על השפתיים שלי
״לא לא לא, אתה קצת מתבלבל״ אמרתי וניתקתי את הידיים שלו מהמותניים שלי ״אני לא יוצאת עם מתנשאים ולא עם שחצנים! כשתמצא את חבר שלי תקרא לו בבקשה״ הוספתי
״רגע רגע״ הוא קרא ועצר אותי לפני שיצאתי מהמטבח ״לפני שאת הולכת ומחליטה לסחוט ממני סליחות את שוכחת שיש עוד חלק בהתערבות שהתחייבת אליו״ הוא הסתכל עליי במבט ערמומי ופרצתי בצחוק
״אתה עדיין חושב שאחרי כל ההתנהגות שלך את תקבל את זה?״ שאלתי והצבעתי על החלק התחתון של הגוף שלי ״אתה, אדוני, צריך סטירת התעוררות מהר״ אמרתי ״והופה, תראה איזה מזל, יש פה מתנדבת שמוכנה לתת לך אותה״ הוספתי והנפתי את היד שלי אבל הוא תפס בה ומשך אותי צמוד אליו
״ממתי הפכת לכזאת אלימה?״ הוא שאל מסתכל לי לתוך העיניים
״זה לא נקרא אלימות, אני בסך הכל עוזרת לבן אדם מסכן, אומלל וחסר אונים להתעורר על החיים שלו״ היתממתי
״יש לך מזל שיש לך אותי, אחרת היית ממשיכה לחיות בתוך המחשבה שאת עוזרת למישהו כשאת בעצם מסוכנת ואלימה בצורה קיצונית ביותר. סביר להניח שבלעדיי כבר היו שמים אותך באיזה מוסד לאנשים עם אשליות״ הוא אמר והסתכלתי עליו בהלם
״ואתה עוד חושב שתיכנס לי לתחתונים היום״ צחקתי ודחפתי אותו ממני ויצאתי מהמטבח
״בואי לפה״ הוא קרא וחייכתי לעצמי אבל המשכתי ללכת ויצאתי מהדירה שלו מתחילה ללכת ״אלירן!!״ צווחתי כשהוא הניף אותי באוויר וסחב אותי על הכתף שלו חזרה אל הבית שלו וטרק אחרינו את הדלת הניח אותי על הרצפה ונעל את הדלת
״להתחיל לפחד?״ שאלתי אחרי שהוא הסתובב אליי אחרי שנעל את הדלת
״מומלץ״ הוא אמר והתקדם אליי אבל לא זזתי מהמקום שלי
״אוי אני כל כך מפחדת״ אמרתי מוסיפה תנועות ידיים והוא כבר עמד צמוד אליי ״עכשיו הגיע הזמן לשלב האחרון שהתערבנו עליו״ הוא אמר ולפני שהספקתי להתנגד הוא הצמיד את השפתיים שלו לשלי והשתיק אותי ״תפסיקי לדבר כבר״ הוא אמר אל תוך הנשיקה וחייכתי
״אל תגיד לי״ ״מה לעשות״ אמרתי בין הנשיקות והוא תפס בישבן שלי והרים אותי וכרכתי את הרגליים שלי סביבו מחייכת כשהוא מוביל את שנינו אל החדר שלו.
אחרי הכל.. התערבות זאת התערבות.

Locked in prison Where stories live. Discover now