Locked in prison

פרק 8

״תודה אלעד״ הודתי לו כשהוא החנה מחוץ לדירה שלי ושיחררתי את החגורה רוכנת אליו ונותנת לו נשיקה בלחי
״אין על מה חיים שלי, באמת״ הוא חייך ופתחתי את הדלת יוצאת וסוגרת אותה ״אלכס״ הוא קרא לי והתכופפתי ככה שאני מביטה בו דרך החלון הפתוח
״לילה טוב״ הוא חייך אליי וחייכתי ממלמלת לו לילה טוב חזרה והולכת לכיוון הדלת של הדירה ונאנחתי כששמעתי קולות מבפנים, אין לי כוח לישיבות האלה של אלירן וחברים שלו כבר! כל פעם שעומר הולך לישון אצל אדל הוא מחליט לחגוג כמו אהבל.
לא להביט יותר מידי! ללכת ישר לחדר ולמקלחת בלי לנעוץ מבטים באף אחד! הזכרתי לעצמי
פתחתי את הדלת ונכנסתי מתקדמת לכיוון המקלחת
״לא אומרים שלום?״ הקול של אלירן עצר אותי וגילגלתי עיניים מסתובבת ומחייכת חיוך גדול ומזויף
״היי״ אמרתי ובמספר שניות שהסתכלתי הבטתי באישה שישבה לצידו של אלירן על הספה כשהוא לובשת חצאית ג׳ינס מיני וגופיה שחורה צמודה ונראלי קטנה עליה במידה או שתיים והסתובבתי. בן אלף! העיקר לי הוא עושה בעיות אבל כשלו מתחשק איזה גברת ללילה זה בסדר, חצוף!
״לא אמרת שנהיה לבד הלילה?״ שמעתי אותה שואלת אותו וגילגלתי עיניים, שומרת על תדמית מאופקת וחסרת עיניין ונכנסתי לחדר לוקחת בגדים ונכנסת למקלחת נועלת את הדלת ונותנת לעצמי להתפנק במקלחת של שעה כמעט

יצאתי מהמקלחת ונכנסתי לחדר שלי ועיניי נפערו כשראיתי את הבחורה מהסלון בוררת בגדים בארון שלי
״סליחה?! מה את חושבת שאת עושה?״ שאלתי בהלם והיא הסתובבה ונתנה לי חיוך מנותח
״אלירז אמר שאני יכולה לקחת מפה חולצה ומכנס״ היא אמרה והתאפקתי שלא לצחוק כשהיא טעתה בשם של אלירן
״אה וואלה?״ שאלתי בהרמת גבה ״אז אלירז יכול להגיד מה שהוא רוצה אבל לצערו ולשמחתי זאת לא הדירה שלו אלא שלי! עכשיו קחי את הדברים שלך וצאי מפה״ הסבלנות שנראלי כמעט נעלמה מהרגע שנכנסתי בדלת מקודם כרגע התפוגגה והדגשתי את השם אלירז בזלזול
״אבל אנ-״ ״-לא רוצה לשמוע, זה הבית שלי, צאי מפה״ קטעתי אותה והיא התקדמה לעבר היציאה מהחדר
״אבל מה עשיתי״ היא מלמלה לעצמה ועקבתי אחריה עד שהיא נעמדה בפתח הדלת
״לאן את הולכת?״ אלירן שאל כשראה אותנו בפתח הדירה
״בוא אלירז, תגיד ביי לחברה שלך״ קראתי לו מחייכת חסרת סבלנות והסתכלתי על הבחורה שהביטה על אלירן בתקווה שהוא יעשה משהו
״אני אדבר איתך כבר מחר״ הוא אמר לה והיא נאנחה ויצאה מהדלת וטרקתי אותה אחרייה נותנת לו מבט עצבני
״מה הקטע שלך?״ הוא שאל אותי והתעלמתי ממנו נכנסת לחדר שלי והוא נכנס אחריי ״אני מדבר אלייך״ הוא אמר מתחיל להתעצבן והסתובבתי אליו בכעס מופגן
״אם אתה חושב שכל פעם שעומר הולך אתה תביא את החברים שלך לפה אתה ממש טועה״ הסברתי לו  בעצבים ״סבבה לחברים שלך כבר התרגלתי! אבל נשים?! היית מת! אני ממש לא מעוניינת לשמוע גניחות של אף אחד פה״ הרגשתי כמו הר געש שמתפרץ והכל בגלל שהוא הביט את הסתומה הזאת לפה, מה נראה לו שהוא מביא לכאן בחורה?אידיוט!
״מה אתה מחייך״ שאלתי בכעס שזווית פיו נמתחה כלפי מעלה
״את מקנאה״ הוא קבע וצחקוק לחוץ נפלט ממני
״מה? פףףף ממש לא״ הכחשתי ״למה שאני אקנא בדיוק?״ שאלתי מניחה את שתי הידיים שלי על המותניים ״כי היא סתם הבחורה שהולכת לבלות איתך את הלילה הקרוב?״ גיחכתי
״היית רוצה להיות הבחורה הזאת לא?״ הוא שאל ״זאת שמבלה איתי את הלילה״ הוא הוסיף
״רגע״ אמרתי עוצרת אותו ומסתכלת על השעון שעל היד שלי ״הנה, עכשיו זה הזמן שלך, תעוף על עצמך רגע ותודיע לי שתחזור לקרקע״ אמרתי נותנת לו לעוף על עצמו, למרות שזה יהיה שקר להגיד שאני לא רוצה..
״אז את לא רוצה?״ הוא שאל ולקח צעד קרוב אליי והסתכלתי עליו מרימה גבה
״לא״ עניתי לבסוף מביטה בחזה שלו שמולי כשהוא התקדם והתקשיתי לבלוע את הרוק כשהוא לקח עוד שני צעדים אליי
״טוב לדעת״ הוא אמר והרמתי את מבטי אליו וכל כך התחרטתי כל זה, העיניים שלו ננעצו בשלי ונדמה שצריך עכשיו מחסום כדי שנוכל לנתק אותן אחת מהשנייה והוא רכן קצת אליי ״אז את לא רוצה לנשק אותי עכשיו?״ הוא שאל
״קודם כל! אל תעוף על עצמך! וגם ואם אני כן? אז מה -״ הווידוי שלי נקטע כששפתיו התרסקו על שלי וידיי נאחזו בו והידיים שלו תפסו במותניים שלי והוא צעד קדימה גורם לי לצעוד אחורה
ולאחר כמה צעדים הרגשתי את המיטה באחוריי יריכיי והתיישבתי ולאחר מכן נשכבתי מרגישה את המזרון הרך בגבי והוא עלה מעליי והשפתיים שלנו התנתקו בדיוק לשלוש וחצי שניות כשכל אחד מאיתנו הוריד את החולצה ואז הן נצמדו חזרה ״פאק״ מלמלתי כשהשפתיים שלו מצאו את הנקודה בצוואר שלי ונאנקתי כשהוא נשך אותה ואז ליקק והיד שלו טיילה לאורך גופי עד שהיא הגיעה אל בין רגליי ועברה את המכנס הקצר של הפיג׳מה ואת התחתונים וגניחה קולנית ברחה מבין שפתיי כשהוא העביר את היד שלו שם. פאק. כמה זמן לא שכבתי עם גבר.
״כל כ-״ הרעש של הדלת כניסה נטרקת גרם לאלירן לעצור ולצערי תפסתי ביד שלו והוצאתי אותה משם וקמתי מהמיטה לדלת ונעצרתי כששמעתי את הקול של עומר
״לעזאזל! כמה מעצבנת היא יכולה להיות?! אני אשם? איך אני זה שאשם?!״ הקול המיואש והעצבני שלו נשמע בדיאלוג שהוא קיים עם עצמו וסובבתי את המנעול של הדלת שלי בשקט בשקט ונשמתי בהקלה כשנעלתי את הדלת בלי להשמיע רעש והצמדתי את האוזן שלי לדלת מקשיבה לדיאלוג של עומר עם עצמו ושמעתי אותו נכנס לחדר וטורק את הדלת אחריו ולקחתי צעד אחורה ונתקעתי בגוף הקשיח של אלירן ויכולתי להרגיש את הזיקפה שלו בישבן שלי ונשכתי את השפה התחתונה שלי והסתובבתי אליו ושנייה לפני שהוא הסתער על השפתיים שלי עצרתי אותו ״אתה צריך לצאת״ אמרתי וזזתי לצד, משאירה לו קו הליכה ישיר אל הדלת
״את בטוחה?״ הוא שאל, וואו, נראה לי שבחיים לא פגשתי בן אדם שעף על עצמו כמוהו.
״בתשעים ותשע אחוזים״ חייכתי והוא לקח צעד אליי כמעט מצמיד את השפתיים שלו לשלי אבל עדיין לא נודע
״ומה עם האחוז?״ הוא שאל והתרחק ויצא ונאנחתי סוגרת את הדלת
מה אני עושה? מה אני עושה? שטויות! זה מה שאני עושה. מתעסקת איפה שאסור להתעסק ונכנסת באין כניסה.
״אלכס״ אלירן נכנס לחדר ולקחתי נשימה עמוקה מסתובבת אליו
״מה״ שאלתי
״אני יכול לישון פה?״ הוא שאל והרמתי גבה יחד עם מבט שאומר ׳ממש לא יא חיי בסרט׳ ״אני אהיה על הרצפה, אני צריך מזגן ואין בסלון״ הוא המשיך ונאנחתי, שוקלת לתת לו למות מחום בסלון.
״בסדר, אתה על הרצפה״ אישרתי והוא הינהן והלכתי לארון זורקת אליו שמיכת פוך כרית ושמיכה דקה, כדי שהוא ישתמש בפוך כמזרון.
״לילה טוב״ אמרתי ועליתי למיטה מכבה את האור שומעת אותו ממלמל לילה טוב חזרה