פרק 2: ג'יימס

695 85 3
                                    

*נקודת המבט של ג'יימס*

"איי. שיט!" צעקה נמלטה מפי כשפתחתי את המזוודה שלי.

'רק שהמחשב יהיה בסדר' קיוויתי והבטתי בדם האדום שעל ידי.

"ג'יימס? קרה משהו?" קייט שאלה.

"אני בסדר" מלמלתי ומיהרתי להסתיר את ידי.

"מה זה?!" היא צעקה, "אתה פצוע!"

"אני בסדר, קייט!" התעקשתי.

"בוא הנה" היא גררה אותי לכיוון המקלחת ופתחה את הברז.

"תשאיר את הידיים פה מתחת לזרם המים, אני הולכת להביא חומר חיטוי" היא פקדה ויצאה משם.

"ג'יימס...? אתה בסדר?" בילי שאל בהיסוס.

הוא היה חיוור מאוד ונראה שהוא עמד להתעלף בכל רגע.

"כן, זה בסדר, אתה יכול להמשיך לפרוק את הדברים שלך" עניתי.

"חזרתי!" קייט הכריזה ונופפה בחומר חיטוי ותחבושת לבנה גדולה.

"בילי בסדר?" שאלתי בדאגה כשהצצתי החוצה, לחדר שלנו.

"הוא בסדר גמור, זאת לא הפעם הראשונה..  פשוט... דם מלחיץ אותו" היא הסבירה.

הנהנתי בהבנה ונשכתי את השפה שלי בכאב כשהיא טיפטפה נוזל חיטוי על כף היד שלי.

"כואב?" היא שאלה בדאגה.

"לא ממש... זה בסדר" עניתי בחצי חיוך והיא הסמיקה קלות.

"בילי! בוא הנה, גולם עצלן שכמותך! אני צריכה שתחבוש לו את היד!" היא צעקה.

*נקודת המבט של בילי*

נכנסתי לחדר השירותים- אמבטיה כשקייט קראה לי והשתדלתי לא לבהות בקינאה כשראיתי את קייט מחזיקה את היד של ג'יימס בעדינות.

"מה, קייט?" שאלתי, משפיל מבט.

"אני לא יודעת לחבוש, תעזור לי" היא ביקשה.

גיחכתי קלות והחנקתי צחוק. קייט מבקשת ממני עזרה, זה נדיר.

"נו כבר, גולם!" היא צעקה והושיטה לי תחבושת לבנה.

"והנה הלכו הנימוסים של קייט" מלמלתי ולקחתי מידה את התחבושת.

ג'יימס חייך ואני הסמקתי והשתדלתי לא להביט בו או בקייט.

"הכל בסדר, בילי?" הוא שאל בשקט והדאגה שבקולו גרמה לי לצמרמורת נעימה.

"אהה... אממ... כן" גמגמתי.

"יופי... תודה לשניכם, אבל אני באמת בסדר" הוא אמר בעקשנות.

"כן, בטח" קייט גיחכה.

אוף. היא כזאת מוצלחת ומקסימה. הלוואי שהייתי במקומה.

"את לא מאמינה שהייתי מסתדר בלעדייך?!" ג'יימס צחק והתקרב אליה. קרוב מידי.

הקרבה הזאת גרמה לי לרצות למות מקנאה.

"אני בספק" קייט ענתה בטון מתוק וגיחכה.

בדיוק כשחשבתי שהוא הולך לנשק אותה הוא התרחק במהירות.

"אני צריך להמשיך לפרוק את המזוודה" הוא מילמל ואני חייכתי.

הוא התרחק ממנה בכוונה.

קייט נשפה באכזבה והחיוך שלי רק הרתיח אותה.

"תמחק את החיוך הדבילי הזה, זה לא שלך יש סיכוי יותר טוב" היא אמרה בארסיות כשג'יימס חזר לחדר.

"מה?" שאלתי בפליאה וכאב.

קייט בחיים לא התנהגה כלפי בצורה כזאת.

"מה ששמעת" היא אמרה באדישות,"תתרחק מג'יימס" היא אמרה ויצאה מהשירותים-מקלחת.

המשכתי להביט לכיוונה בפה פעור ותהיתי מה קרה לה שהיא ככה...

ברבור שחורWhere stories live. Discover now