האינטרנט שלי קצת עושה בעיות אז אני מקווה שהפרק יעבוד^^
בכל מקרה, יש הפתעה בסוף הפרק;)
אז.. מוקדש לכולםם ולנוני שלי במיוחד3>
XOXO*נקודת המבט של בילי*
קמתי וניסיתי להתהפך לצד השני כשמשהו עצר אותי, פקחתי עיניים בהיסוס וראיתי את ג'יימס לידי, הזרועות החזקות שלו מנעו ממני את חופש התנועה אבל פשוט בהיתי בו בחיוך טיפשי.
"היי... אתה בוהה" הוא פקח את עיניו אחרי כמה דקות של בהיה ממושכת מצידי, עיניו הביעו שעשוע.
"אה.." הלחיים שלי התחממו ובטח ממש הסמקתי, "פשוט לא חשבתי שתישאר פה" אמרתי, וזו הייתה האמת, חשבתי שהוא ילך ויעזוב אותי כמו שהוא תמיד עוזב בסופו של דבר, כי זה הג'יימס שהכרתי. אבל היום גיליתי צד קצת אחר שלו.
"למה לא?" הוא פיהק, "באמת חשבת שאני אשאיר אותך ככה במצב כזה?! לבד?" הוא נראה מזועזע מעצם המחשבה הזאת ואני נאנחתי באכזבה.
ברור שהוא נשאר פה רק כי הוא מרחם עלי.
"אתה תמיד נעלם איכשהו" עניתי, וכשהוא עוזב אותי תמיד קורים דברים רעים, אני שונא להתרחק ממנו.
"אמרתי לך שאני אוהב אותך, הפעם אני בטוח בזה" הוא שיחרר אותי מהאחיזה שלו וקם מהמיטה.
"איך אתה כל כך בטוח הפעם?" חשבתי בקול.
הפנים שלו התמלאו בעצב קצת אפל לפני שהוא ענה.
"כי כשהגעתי לגג ההוא לפני שנפלת הרגשתי את זה, יש את המשפט הזה... שאתה לומד להעריך משהו רק כשאתה מאבד אותו" הוא נשך את השפה שלו בחוסר ביטחון.
"אתה מצטט את הפאוור ריינג'רס? הם אמרו את זה על הכוחות שלהם" צחקקתי.
"לא, אני חושב ששמעתי את זה במקום אחר" הוא ענה במבוכה.
"בכל מקרה, זאת לא הנקודה, התכוונתי לומר שכשהגעתי לשם וראיתי אותך פשוט.. נופל למטה, אז הבנתי את זה וידעתי שאני פשוט חייב להציל אותך כי הלב שלי צנח איתך למטה, פשוט הרגשתי את הלב שלי צולל במהירות זה היה מפחיד" היתה לי הרגשה שהוא מסתיר משהו אבל התעלמתי ממנה והסמקתי יותר מאי פעם, הדופק שלי האיץ ורעם כל כך חזק עד שאני בטוח ששמעו אותו בכל המחלקה.
"זה הדבר הכי קיטשי שאמרתי אי פעם ואני מקווה שזה לא יקרה שוב, אבל זה נכון" ג'יימס צחק במבוכה.
"תודה.." גמגמתי במבוכה.
"אתה מסמיק ממש בקלות, סתם שתדע.." הוא גיחך וחבטתי לו בזרוע בתגובה.
"אז תפסיק.. לגרום לי להסמיק" מלמלתי.
"לא נראה לי, אני אוהב שאתה אדום, זה הצבע האהוב עלי" הוא קרץ, גורם לי להסמיק עוד יותר אם זה בכלל אפשרי.
YOU ARE READING
ברבור שחור
Teen Fiction~תודה מראש לכל הקוראים~ **אזהרה: סלאש (ז"א שזה על גייז-בן/בן, אז אם אתם הומופובים תחסכו את זה מעצמכם;) )** ג'יימס בלאק נשלח בשנה השלישית שלו לפנימיה למרגלים, שם הוא מנסה להסתיר את העובדה שגרמה לכולם לחשוב שהוא משוגע: הוא רואה רוחות והרוחות האלה מנסו...