*נקודת המבט של בילי*
ג'יימס שוב מתרחק בלי להסביר,
כל צעד לכיווני גורם לו להתרחק שני צעדים אחורה, במובן מטפורי כמובן.
"רייבן!" צעקתי בזעם וחבטתי בקיר, מופתע מהזעם של עצמי התיישבתי על המיטה וקברתי את ראשי בכרית.
"בילי, מה קרה? איפה ג'יימס?" קייט וליז נכנסו לחדר והביטו בי בדאגה כשהרמתי את הראש מהכרית.
"א-אני לא יודע, הוא יצא" מלמלתי.
"לאן? הוא מתכוון לחזור?" ליז שאלה כשקייט התיישבה על המיטה לידי וחיבקה אותי.
"אני לא יודע, אבל אני יודע איך נברר את זה" חייכתי והבטתי במחשב הנייד של ג'יימס, הוא אפילו לא טרח להחזיר אותו למקום, פשוט השאיר אותו על השולחן.
"אתה רוצה לפרוץ לו למחשב?!" קייט שאלה בהיסוס.
"זה לא בסדר!" ליז אמרה בבהלה.
נו, באמת, משהו קרה לג'יימס ועכשיו הן נזכרות לפתח לי מצפון.
פתחתי את המחשב והדלקתי אותו, כשגיליתי שהוא מוגן בססמא נשפתי בזעף.
"צריך עזרה?" קייט שאלה בגיחוך.
"לא" עניתי בביטחון, ותוך כמה דקות נכנסתי לסקייפ, רציתי לחפש את השיחה עם ארטי כשעיני נעצרו על שיחה אחרת, השיחה האחרונה שלו עם קארה:
קארה: אווו אתה ממש אוהב אותו, אף פעם לא חשבתי שאתה יכול להיות כל כך חסר ביטחון!
ג'יימס: הוא יוצא עם בריאן.
קארה: הבריון ההוא? כפיות טובה!><
ג'יימס: תתאפסי לרגע ותחשבי ברצינות.
קארה: תעזוב את זה עד שבריאן יזרוק אותו או יבגוד בו, אין לי ממש מה להגיד לך חוץ מזה אבל אל תנסה לסכסך ביניהם, תן לגורל לעשות את העבודה.
ג'יימס: אני לא מאמין בגורל.
קארה: אני כן.
הלחיים שלי התחממו כשהבנתי שהם כנראה דיברו עלי ומיהרתי לפתוח את השיחה מארטי.
"מה עכשיו, גאון?" קייט צחקקה בשקט מעבר לכתפי כשהחלטתי להתקשר אליו.
"אתה לא רציני!" היא אמרה בפליאה רגע לפני שארטי ענה.
"אממ היי..?" הוא נראה מבולבל ומוקף בצינורות, במבט שני הוא גם היה מאוד חיוור.
"א-לו-הים" פלטתי בתדהמה, "מה קרה לך?"
"אני לא ממש יודע, לא מזמן התעוררתי... היי, אתה בילי, נכון? ג'יימס לא מפסיק לדבר עליך" הוא דיבר במהירות ולבסוף השתתק בחיוך.
"אממ.. כן, אני בילי, ואלו קייט וליז" הצגתי אותן בהיסוס.
"איפה אתה?" שאלתי.
YOU ARE READING
ברבור שחור
Fiksi Remaja~תודה מראש לכל הקוראים~ **אזהרה: סלאש (ז"א שזה על גייז-בן/בן, אז אם אתם הומופובים תחסכו את זה מעצמכם;) )** ג'יימס בלאק נשלח בשנה השלישית שלו לפנימיה למרגלים, שם הוא מנסה להסתיר את העובדה שגרמה לכולם לחשוב שהוא משוגע: הוא רואה רוחות והרוחות האלה מנסו...