ברבור שחור

פרק 31: "מוזר שאתה לא מגן עליו"

מצטערת שהפרק קצר, אני חולה ואחרי ניתוח (עם תפרים בפה..) אז קצת קשה לי להתרכז בפרק ארוך:(
XOX

*נקודת המבט של ג'יימס*

בילי קצת נרתע ומתרחק ממני כל הזמן, אולי זה קשור למה שאמרתי לו בלילה? הלוואי והייתי זוכר על מה דיברנו, אני מקווה שלא אמרתי משהו מטופש מידי.

"היי" שמעתי קול מאחורי וקפצתי בכאב כשיד קפואה הונחה על כתפי. עוד רוח.

"כן?" הבטתי בה בחוסר סבלנות וחיכיתי להסבר.

"כריס ביקש ממני לעזור לך, הוא כועס מכדי לעזור לך בעצמו, א-אני אחותו הקטנה" היא מלמלה. רואים שהיא קשורה לכריס, יש להם את אותן העיניים ושיער דומה, רק ששלה קצת יותר ארוך. "את יודעת למה כריס כועס?" שאלתי, היא הנידה בראשה לשלילה. "אבל אני יודעת שהוא כועס עליך, מאוד. הוא לא לגמרי מסכים עם הפעולות של רייבן אבל אל תצפה ממנו לעזרה"

"אני לא מבין למה שהוא ישלח אותך אם הוא כועס עלי" אמרתי בחשד. "אני חושבת שכריס מבולבל וקשה לו לבחור צד" היא אמרה בשקט.

"אהה.. אוקי" מלמלתי בהיסוס, "יש לי עכשיו שיעור אז אם את רוצה לבוא ולעזור לי, את תמיד מוזמנת" חייכתי ויצאתי מהחדר כשהיא בעקבותיי.

********

"אוקי, יש פה הרבה מוקשים אז תתקדם בזהירות" היא הלכה לידי ולחשה לי באוזן, למרות שאף אחד פה לא ישמע אותה בכל מקרה.

"שלושה צעדים לשמאל, שניים לימין, עוד אחד לימין ואחד לשמאל" היא הסבירה לאט. התקדמתי בשקט לפי ההנחיות שלה בידיעה שליז תתחרפן מזה שכיביתי את הקשר באוזניה לכמה דקות, סימנתי לויק שיתקדם אחרי בזהירות כי הוא התעקש להמשיך להשגיח עלי למרות שאני ממש לא צריך את זה, והוא הלך אחרי בדממה כשהמשכתי להתקדם לפי ההנחיות של הרוח שטוענת שהיא אחות של כריס עד שראיתי את המטרה שלי והסתרתי חיוך מרוצה, עצרתי כששמעתי את ויק צועק בבהלה כשמישהו זינק עליו, "אם תזוז אני אשבור לו את המפרקת" התוקף אמר באיום, "תתרחק מהתיקיה" ידעתי שהוא יהרוג את ויק בכל מקרה אז החלטתי להתרחק מהתיקייה כמו שהוא אמר, כדי להיות בעמדת ירי יותר טובה. התקדמתי כמה צעדים וכשעצרתי יריתי בראשו. פצע מלוכלך. הפניתי מבט והמשכתי להתקדם, מתעלם מההפתעה בפניו של ויק.

"אנחנו אמורים לפעול כצוות, שדון, אתה לא יכול לקבל החלטות לבד על דעת עצמך!" ליז נזפה בי כשחידשתי את הקשר באוזניה, ויק הניד בראשו בהסכמה.

"אני באמת מצטער על זה ליזי, אבל את יודעת שזה תרגיל חשוב ומצאתי את התיקייה עם המסמכים שאנחנו צריכים" עניתי והתקדמתי בחזרה לכיוונה. "איפה בדיוק את נמצאת?"

"טירון, תיזהר! מימין!" ויק צעק, לפני שהספקתי להפנות את מבטי הוא דחף אותי ונורה בחזה. "ויק! מה עשית?" שאלתי בתדהמה. הוא ניסה לדבר אבל לא שמעתי שום קול, תנועות השפתיים החלושות שלו אמרו 'עבודת צוות' והוא עצם עיניים בחיוך. ההבנה שזה יכל לקרות באמת גרמה לי לסחרחורת, מה אם עוד מישהו ימות בגללי? זה לא שווה את זה. שום מסמך לא שווה חיים של אחרים, הייתי צריך לשים לב. ליז היתה שמה לב, ויק שם לב. ובמקום שאני אחכה לכולם בחוץ הוא זה שמחכה.

"ליז?" שאלתי בחשש.

*נקודת המבט של בילי*

"זהו, נמאס לי. אתה עובר חדר עוד היום!" קייט קבעה, מצמצתי בהפתעה ונעצתי בה מבט מבולבל. "מה?"

"מה ששמעת בילי, אתה לא נשאר בחדר עם ג'יימס" הוא ענתה בהחלטיות ושילבה ידיים.

"ולמה החלטת על דעת עצמך שאני עובר חדר?" שאלתי בכעס. הרי אין שום סיכוי שהיא יודעת על רייבן, נכון? אפילו לי הוא לא הסכים לספר על זה. "כי האח הקטן שלי לא ישן באותו חדר עם רוצח פסיכי!" היא הרימה את קולה וגרמה לי להניח יד על פיה בעצבנות. "שקט קייטי, הוא ישמע אותך!" נזפתי בה בבהלה. "ואנחנו תאומים, למען השם! את לא אחותי הגדולה!"

"מוזר שאתה לא מגן עליו" היא הרהרה בקול. "אני לא יודע מה הוא בדיוק, קייט, אבל רוצה פסיכי זאת ממש לא ההגדרה הנכונה" אמרתי בזעף, ג'יימס לא פסיכי, והוא לא רוצח... בטח היתה לו סיבה להרוג את רייבן, אולי איימו עליו או משהו בסגנון.

"על זה בדיוק אני מדברת בילי, תקשיב למה שאתה אומר! אתה מגן עליו סתם בלי שום בסיס!" היא הטיחה את אגרופה בקיר האולם וצעקה בכאב.

"אל תתערבי בזה, קייט" סיננתי.

"אוקי, אבל לפחות תגיד לי.. אתה יודע למה הוא פה בכלל?" היא ענתה בחיוך זדוני.

"לא, אבל אני יודע שהוא רצח מישהי פעם.. רייבן, והאשמה רודפת אותו" עניתי בהתחכמות, הרוח של רייבן באמת די רודפת את ג'יימס וסוף כל סוף אני מבין למה היא עושה את זה, נשאר לי רק להבין איך גורמים לה להפסיק.

"אז אתה מבין שהוא מסוכן?!" קייט נעצה בי מבט שאומר 'אתה לגמרי משוגע'

הנהנתי בהסכמה.

"אוקי, אבל אני ממש לא מתכוונת להציל אותך הפעם"