״עם כמה שאבא שלך היה בן אדם מאוד מכובד זה לא נותן לך אפשרות להתנהג בחוסר כבוד אל אנשים אחרים.״
גלגלתי עיניים, ״ג׳ייסון, אני לא מבינה למה כל כך חשוב לך נימוסים עם הבלייק הזה״.
״הבלייק הזה״ ג׳ייסון חיקה את איך שביטאתי את שמו ״הוא הבן אדם הכי מסוכן שידוע לאנושות. טעות אחת איתו והכל הולך פייפן״.
״בסדר״ נאנחתי בייאוש, ״אני אהיה נחמדה בפעם הבאה שאני אראה אותו״.
מכונית BMW שחורה חיכתה לנו מחוץ לשדה תעופה, נכנסתי אליה והבטתי אל מושב הנהג, שם ישב בחור חסון, לבוש טוקסידו מרשים כמו של כל השומרים שלי.
הסתכלתי עליו דרך המראה ופתאום ראיתי את ג׳וליאן, קורץ אליי, ״ג׳...״ פי היה פעור, הייתי בהלם, ״ג׳וליאן?״
נוערתי מעט וכך גם דמותו של ג׳וליאן נוערתה, נעלמה כלא הייתה, ״קייט, הכל בסדר. את זוכרת מה הדוקטור אמרה? לשאוף... ולנשוף...״ הנהג היה בן אדם כלשהו, אני לא יודעת. לא ג׳וליאן.
הנהנתי ועשיתי זאת בכל הדרך לבית החדש.
כשהנהג החנה יצאתי מהמכונית היוקרתית ולא העלתי אפילו בדעתי להסתכל רגע על הבית המרשים, או על החצר הגדולה והמטופחת.
כל מה שהיה אכפת לי ממנו הוא שראיתי את ג׳וליאן. לעזאזל, הייתי צריכה לקחת את הכדורים המחורבנים!
״מיס לנגפורד, נרגעת?״ שאל ג׳ייסון בדאגה, הנהנתי והוא הוביל אותי לכניסה לבית, שם חיכתה לנו בחורה צעירה, משרתת חדשה אני משערת.
הנהנתי אליה בחיוך כאות שלום, היא חייכה בחזרה, מתוקה, ״אני טאנה, מיס לנגפורד, אני העוזרת האישית החדשה שלך״.
הנהנתי, ״את יכולה לקרוא לי קייט״.
״כך אעשה מיס לנגפורד״ קולה היה כל כך מתוק ועדין, ״כלומר.... קייט״.
גיחכתי ונכנסתי לבית, הדבר הראשון שעשיתי היה להריח את הבית, ריח חדש, אווירה חדשה, בית חדש.
״שניגש לפרטים החשובים קייט?״ שאל ג׳ייסון בנימוס, הנהנתי מיד ומיהרתי לשכב על הספה הרכה שבסלון, ״מצויין״ ענה ג׳ייסון.
״לוס אנג׳לס היא הטריטוריה החשובה והמיוחדת של משפחת ריינולדס, כאן הם גרים וכולם כאן עובדים בשבילם״ הבנתי מהר מאוד למה ג׳ייסון מדבר ישר עליהם, הוא מנסה להגן עליי שזה חמוד, אבל אני כבר לא זקוקה להגנה.
״הם יהיו נאמנים יותר לפחד מהריינולדס מאשר לכבוד של הלגנפורד״ והנהנתי.
אולי באמת כדאי לי להיזהר...
״אם את רוצה לפתוח מחדש את הלנגפורדס, אני מציע שתמצאי לעצמך לקוח...״ ג׳ייסון פתח את היומן שלו והתחיל לכתוב שם משהו, הוא הרים אליי את מבטו וסגר בעוצמה את היומן, ״אני מהמר שכבר מצאת לעצמך אחד.״
YOU ARE READING
Pull the trigger // smellslikets
Romance׳ הוא כרך את ידיו מאחורי פניי, מחדיר את אצבעותיו בשיערי. הדבר הטבעי שאמור לקרות עכשיו הוא שנתנשק. הוא קירב את שפתיו לשלי אך למרות שרציתי זאת נואשות, הסטתי את ראשי הצידה אך איחרתי את המועד, הוא כבר היה צמוד לאוזן שלי, לוחש לה ״זה יהיה קל מדי״. ׳ - קי...
