ירדתי מהידיים של לוגן ונעמדתי על רגליי, לא באמת הייתי צריכה שירימו אותי. ״תביא לי את האקדח״ אמרתי בשקט ללוגן, תוך כדי שאני מביטה בכל אחד ואחד מהאנשים של לייזה טוריו.
חשבתי על הילדים שיש להם בבית, על האישה שהם כנראה צריכים לפרנס, על האמא חולת הסרטן ששוכבת עכשיו בבית חולים וזקוקה לניתוח שעולה מיליוני דולרים, אבל אני צריכה להקשות את הלב שלי במקצוע הזה, ככה זה. אני חייבת להיות אכזרית, לזה נולדתי.
לפני שהם בכלל הספיקו להבין מה קורה, כל חמשת השומרים שכבו מדממים על הרצפה.
״אני מניחה שיש עוד. בואו נלך.״
עצמתי את עיניי לשנייה, אני לא מאמינה שהרגע רצחתי חמישה אנשים, שבטוח יש שם מישהו בעולם שירצה נקמה. שירצה לראות דם, את הדם שלי.
הזמנתי את המעלית ובלי לחשוב יותר מדי נכנסתי אליה ואחזתי במעקה שהיה צמוד לדפנות המעלית. נשמתי עמוק וניסיתי להירגע, אני צריכה את הכדורים המחורבנים שלי. אני כל כך צריכה אותם.
בלייק שם את ידו על הכתף שלי, ״קייט״ הוא דיבר ברוך, קולו בטוח אך ההרגשה שלי לגביו לא נכונה. עברתי יותר מדי בזמן האחרון והכל באשמתו.
הפניתי את הכתף שלי לצד ככה שידו זזה ממני, יכולתי להרגיש את המבט ההמום שהוא זרק לכיווני, אך הוא לא אמר כלום, רק הסתובב ולא הביט בי יותר.
המעלית ירדה המון קומות, בסופו של דבר הגענו לקומת הקרקע, הכל היה שקט שם, עובדי המלון התרוצצו בשקט ובכלל לא הביטו בנו.
בלייק יצא ראשון מהמעלית, אחריו רוז והאנשים שלו, אחר כך אני ולוגם ומאחורינו גברים אסייאתים ומסוקסים. הם של ג׳יין. זה אומר שגם ג׳יין פה.
מיד עובד מלון ניגש אלינו בחיוך, כאילו בא לתת שירות, ״ליידי לנגפורד, ליידי טוריו מוסרת דרך צלחה עם הרבה נשיקות ואהבה״ הזעזעתי, ותוך שניות כבר לא הייתי שם.
בלייק הוביל אותנו לואן גדול משם ג׳יין יצאה וחיבקה אותי מיד אחרי שרצה אליי, ״קייט, את בסדר?״ היא חיבקה אותי חזק, נתנה לי את התחושה שהייתה לי חסרה מאוד בזמן האחרון. תחושת בית.
נכנסנו לואן, ישבתי מאחור, צמודה למושב, שקטה עד מוות. בינתיים ג׳יימי דיבר עם אחד האסייאתים, ״אתה בעצם אומר לי שהם פשוט נתנו לכם ללכת?״ הוא היה נשמע המום.
״אז זהו, סיימנו עם משפחת טוריו ולורנזו?״ הוא שאל, ניצוץ שמחה בקולו.
״לא.״
כולם הסתובבו אליי, הביטו באדישות שעל פניי, ״ההורים שלי בחיים. אני צריכה למצוא אותם ויש לי תחושה שלייזה יודעת איפה הם.״
בלייק בחן אותי, הוא מחפש מה לומר. מרתק לפי דעתי, לראות בן אדם שתמיד יש לו מה לומר חסר מילים לפתע.
YOU ARE READING
Pull the trigger // smellslikets
Romance׳ הוא כרך את ידיו מאחורי פניי, מחדיר את אצבעותיו בשיערי. הדבר הטבעי שאמור לקרות עכשיו הוא שנתנשק. הוא קירב את שפתיו לשלי אך למרות שרציתי זאת נואשות, הסטתי את ראשי הצידה אך איחרתי את המועד, הוא כבר היה צמוד לאוזן שלי, לוחש לה ״זה יהיה קל מדי״. ׳ - קי...