״קדימה, תדבר!״ דפקתי עם הידיים על השולחן.
הוא התחיל להתהלך במקומו, הלוך ושוב, מרפרף עם אגודלו על שפתיו התחתונות, ״את קייטלין לנגפורד, בתו של יאן לנגפורד, שמך ידוע בכל העולם, כל אדם שאפתן בעולם התחתון היה רוצה להתחתן איתך. אפשר להגיד שנישואים איתך מביאים הרבה פלוסים״.
נשמתי עמוק וכיווצתי את מצחי, ״לאן אתה חותר?״
״מאז שאת קטנה, ניסו אנשים רבים לשכנע את אביך לשדך אותך לבניהם הצעירים. אחד מהם הוא פביו לורנזו. אחד ממכובדי המאפיה האיטלקית.״
הבנתי בדיוק לאן הוא חותר.
״עוד שלושה ימים יש אירוע גדול, פתיחה של קזינו יוקרתי במיאמי, כל הנחשבים יהיו שם. אני רוצה שתתלווי אליי.״
שילבתי ידיי והבטתי בו, ״בשביל זה גנבת לי את החברה?! יכולת פשוט לבקש..״ גלגלתי עיניים והתיישבתי, ״בכל מקרה... מה הבעיה עם הפביו הזה?״
בלייק הוריד את חיוכו והתיישב לידי, בכסא שאמור להיות שלי, ״אני סתם נהנה להתגרות באיטלקי המסריח הזה״.
הייתה לי מן תחושה מעקצצת כזו, הוא לא סתם נהנה להתגרות בו. זה משהו הרבה יותר גדול מזה, ״ואחרי שאנחנו מסיימים שם, אתה מחזיר לי את החברה שלי?״ הרמתי גבה והוא הנהן, ״רק אחרי.״
״לא 99% ולא 99.9%, 100% חוזרים אליי.״
הוא הנהן, ״טוב לעשות איתך עסקים קייט״ הוא גיחך ״כדאי לך לחזור מהר ולארגן תיק, עוד שעתיים הטיסה שלנו יוצאת.״
עיניי נפערו בהלם, ״מה?!״ הוא שילב ידיו, ״במילא יש לי שם כמה עניינים לסיים. להיות שם קצת לפני לא יזיק לנו״.
״לעזאזל איתך בלייק!״ דחפתי אותו, הוא זז מעט אך בעיקרון לא היה נראה כאילו השפעתי עליו בצורה כזו או אחרת. ״העניינים שלי נגמרים איתך ברגע שהחברה שלי תחזור לידי״.
הוא לא הצליח לשמור את זה בבטן ופלט גיחוך, מזלזל ביותר, ״החברה שלך תחזור אלייך, אחרי שנחזור מהאירוע״ הוא הנהן לעצמו, ״זה יכול להיות ישר אחרי שנחזור וזה יכול להיות גם בעוד שנה. תלוי מתי אני ארצה״.
הרגשתי שאני מאבדת את זה, אבל אני חייבת להיות ילדה טובה, כדי שהוא יחזיר לי כמה שיותר מהר את החברה שלי.
״שיהיה לך ברור ששניים מהמאבטחים שלי באים איתי.״ הבהרתי בכעס.
הוא נאנח, נמאס לו כבר לשחק איתי משחקים, ״חוץ מהמעגל הקרוב של אלו שאת מעסיקה השאר הם חברה שלי, טאנה, המאבטחים שלך. זה לא משנה אם תביאי את המאבטחים שלך או את המאבטחים שלי, הם יקשיבו לי ממילא.״
הפעם באמת הייתי בהלם. אני לא יכולה לסמוך על אף אחד בעיר המזורגגת הזו. לעזאזל, בטח גם ג׳יין שפוטה של המניאק הזה, הרי אני זוכרת איך היא התחננה לרחמים ממנו.
YOU ARE READING
Pull the trigger // smellslikets
Romance׳ הוא כרך את ידיו מאחורי פניי, מחדיר את אצבעותיו בשיערי. הדבר הטבעי שאמור לקרות עכשיו הוא שנתנשק. הוא קירב את שפתיו לשלי אך למרות שרציתי זאת נואשות, הסטתי את ראשי הצידה אך איחרתי את המועד, הוא כבר היה צמוד לאוזן שלי, לוחש לה ״זה יהיה קל מדי״. ׳ - קי...
