הערב שאחרי
מה שקרה אמש ערער אותי מאוד, לא חשבתי על העניין הזה לעומק. אשכרה, אנשים ייחלו למותו של אבי. עם כל העניין הזה שהוא היה אבא שלי ואהבתי אותו, הוא היה בן אדם רע.
לא היה לי אכפת לגבי זה, לא ידעתי שאמור להיות לי אכפת, עד שהבנתי אמש שאני בסכנה ממשית על חיי, וכמו איזו סתומה צעקתי והשפלתי את הבן אדם היחידי כרגע שיכול לעזור לי.
יש עליי מטרה, זה ברור, אני חייבת להיות יותר זהירה הפעם, להוריד פרופיל ולקבוע פגישה עם בלייק.
ברור לי שאנחנו מכירים מאיפשהו, ברור לי גם שנפגשנו לפני זמן רב, הוא הכיר את ג׳ייסון, כלומר היו לו עניינים עם אבא שלי. בטח הוא היה לקוח של אבא שלי, מה שיכול להקל עליי עם לשכנע אותו.
עמדתי במשך 10 דקות מול הארון, בוהה בדלת ומתלבטת האם כדאי לי ללכת למועדון הזה גם עכשיו וממש ממש לקוות שהסלקטור הפסיכופת מאתמול לא יהיה היום.
בסופו של דבר פתחתי את הארון ולבשתי שמלה לבנה, בעלת צווארון נמוך ועיטורי תפירה איכותיים, נעלתי עקבים בצבע קרם. מיד לאחר מכן איפרתי את עצמי, בדיוק במידה הרצויה, החלקתי את שיערי למרות שהיה חלק ממילא.
הסתכלתי על עצמי במראה, ״אל תעיזי אפילו״ מיהרתי להגיד וכיווצתי את כפות ידיי לאגרופים. לאחר כמה שניות שחררתי אותן בהקלה, ״תהפכי את הערב הזה לכלבה שלך, קייט״.
יצאתי מהבית ונכנסתי למכונית שלי, תוך רבע שעה כבר הייתי בתור לכניסה למועדון, איתי עומדים אנשים רבים, שניים מהם שהיו מאחוריי זרקו לי מבטי תעב מזעזעים, אך זה שלפניי הסתובב ולחץ את ידי בחיוך, ״אלכסנדר טיודור״ הוא חייך חיוך חצי פלרטטני, ״משתתף בצערך, אביך היה בן אדם דגול. אפשר להגיד שאני מעריץ״.
הנהנתי, ״תודה״ חייכתי באליצות, מנסה לסיים כמה שיותר את השיחה המדכאת הזו.
כשהגיע תורי ראיתי שזה אותו סלקטור מאתמול, בלי להגיד דבר הוא סימן לי עם העיניים להיכנס. עשיתי זאת וכל שנייה שעברה, כל צעד שנהלך, התחרטתי יותר ויותר על כך שלא החטפתי לו סטירה מצלצלת על התנהגותו המשפילה אתמול.
המועדון עצמו היה מאוד מרשים, רחבה גדולה עליה רוקדים ובעיקר רוקדות. על הבר ישבו כל השאר, אלו שבאו סתם כדי להעביר את הזמן, אלו שבאו סתם להסתכל ואלו שבאו לקבוע פגישת עסקים, כלומר אני.
התיישבתי על הבר ויצא לי להעביר מבט כל המקום, האמת? מלחיץ להגיע לפה לבד. אין לי פה את ג׳יין, אין לי פה את המאבטחים שלי, אין לי את ג׳ייסון או מאדאם ז׳ואן ויותר מכל, אין לי את אבא.
לעזאזל איתך אלכסנדר טיודור, היית חייב להזכיר לי את אבא שלי ככה שהוא לא יצא לי מהראש כל הלילה, הא?
YOU ARE READING
Pull the trigger // smellslikets
Romance׳ הוא כרך את ידיו מאחורי פניי, מחדיר את אצבעותיו בשיערי. הדבר הטבעי שאמור לקרות עכשיו הוא שנתנשק. הוא קירב את שפתיו לשלי אך למרות שרציתי זאת נואשות, הסטתי את ראשי הצידה אך איחרתי את המועד, הוא כבר היה צמוד לאוזן שלי, לוחש לה ״זה יהיה קל מדי״. ׳ - קי...
