הלכתי על השטיח האדום והסתכלתי לכל הכיוונים בחיוך, בקושי רואה משהו מתוך המסיכה האדומה שלי. ראיתי את צוות העובדים באיזור המשקאות, את גרג עם אשתו הטרייה יושבים בספות כמו בני שישים וכנראה שאני לא היחיד שאוהב לצחוק על גרג, כי תוך רגע רוקי הגיע אליי עם בדיחה. ״הוא בטח שותה כרגע סודה גם״ אמר ומיד צחקתי והסתכלתי עליו, הוא לבש מסיכה שכיסתה רק את עיניו בצבע כחול כהה, הייתה לו גלימה שחורה ומתחת מכופרת כחולה בצבע המסיכה. המסיבת תחפושות הזאת לא באמת תחפושות, הקטע זה המסיכות. ״איפה החבר שלך ?״ ״מי ?״ שאלתי מבולבל, ואז ישר הבנתי שדיבר על הארי עם החיוך השובב שעלה לפניו. ״ממה אתה מסיק שהוא החבר שלי ?״ ״אני מעודכן יותר ממה שאתה חושב״ אמר ושתה מכוס היין שהיה בידו ולא הבחנתי בו בכלל עד כה. ״חוץ מזה כולם מדברים על הכל״ ״מ-מה, מדברים עלינו ?״ שאלתי מבולבל ונבוך ״כן, הבנות הרוסות מזה״ אמר וזה גרם לי לצחוק, אני לא מופתע לשמוע שהארי חביב הבנות במשרד. ״זה לא היה מעבר חד ?״ ״על מה אתה מדבר ?״ גיחכתי וכנראה שהבדיחות פסקו כי הוא נראה נבוך לשאול את מה שעמד מאחורי המשפט הלא מובן. ״רוקי...?״ ״כאילו, לא עבר זמן מאז שאתה וג׳ק...״ אמר ומשך בכתפיו, ולמען האמת שכחתי מג׳ק לגמרי, הארי מעוור אותי לחלוטין ״לא שזה ענייני״ ״הכרתי את הארי מלפני״ אמרתי, כאילו וזה מצדיק את העובדה שלא עבר יום מהפרידה מג׳ק עד שעברתי להארי. ״והרגשות צפו, כן הייתי בסיפור הזה״ גיחך, ומשום מה ידעתי שזה לא אותו סיפור. זה לא סיפור של להצית את הרגש, לחפש הרפתקאה חדשה, זה לא זה. יש פה משהו אמיתי שאני לא מוכן לוותר עליו. ״שיהיה לכם בהצלחה״ ״שיהיה למי בהצלחה ?״ מיד הסתובבתי וחיוך התפשט על שפתיי, חשבתי שהוא לא יגיע ! ״ליאם, הגעת !״ קראתי וחיבקתי אותו ״כל שנה לינדה לובשת את המסיכה הזאת״ ליאם אמר והסתכל על לינדה, עובדת שהוא די דלוק עליה. ״זה לא מטריף אותכם ?״ ״האמת היא שלא״ רוקי מלמל באדישות ושתה את כל כוס היין, מניח את הכוס לצד השולחן ומסתכל מסביב. ״שניכנס ?״ ״אני בטוח שעדיין לא התחילו״ אמרתי ורוקי נכנס מתעלם מדבריי. ״קדימה לואי״ ליאם אחריו ואני נאנחתי והסתכלתי לאחור, אולי הארי בא אך לא ראיתי אותו, אז נכנסתי אחריהם. תהיתי אם הוא יגיע, אני דיברתי איתו על זה בכל יום, גם קניתי לו תלבושת. אבל הוא לא מתחבר לזה, לעזעזל. בפנים היה אור מהומם ומוזיקה שקטה, ליאם מיד התחבר לאחת העובדות שם ורוקי היה על הבר, לא רציתי לשתות הערב. אהבתי לזכור את המסיבות האלה, אהבתי ליהנות כשאני מודע לכך שאני מתנהג כמו אידיוט, ולא להתנהג כמו אידיוט כשאני לא מודע לכך. ישנה במת ריקודים ומסביב שולחנות עגולות עם מקומות לשישה, אבל לרוב אף אחד לא יושב שם, כולנו רוקדים כל הערב. ״זה נראה טוב עליך״ מישהי ליטפה את החולצה שלי ושפתיי נפערו, לא זיהיתי אותה. אני אפילו לא חושב שהיא עובדת אצלנו, כנראה חברה של אחת העובדות. ״תודה, גם שלך נראה...״ הסתכלתי על השמלה הירוקה והרחבה שלה, השיער הבלונדיני האסוף ואז חשבתי לעצמי כמה היא מזכירה כרגע את טינקרבל. ״כמו פיה״ ״מה ?״ ״יפה !״ מיד קראתי בחיוך, אך היא נתנה בי מבט מוזר לפני שהלכה. גלגלתי את עיניי והצטרפתי לרוקי, מביט בו שותה ואז מחייך לעברי. ״אני לא חושב שהארי יגיע״ ״אתה תיהנה בלעדיו, זה לא סוף העולם לואי״ רוקי אמר, הסתכלתי לאחור על כולם שרקדו ריקוד איטי ברחבה לצלילי המוזיקה החלשה. ״תרצה לרקוד ?״ ״אתה מזמין אותי ?״ שאלתי מבולבל וכמעט צחקתי ״אתה ממש מבקש את זה״ אמר. צחקתי והשפלתי את מבטי, טוב... זה לא סוף העולם שהארי לא בא. ״אני אשמח״ אמרתי והלכתי לרחבת ריקודים, עומד קצת נבוך. לא התכוונתי לרקוד צמוד לרוקי, זה יהיה פשוט מביך. ״ערב טוב כולם !״ שמעו ברמקולים מישהו כורז ומיד כולם הריעו ומחאו כפיים בהתרגשות ״אתם מוכנים להניע קצת ישבנים ?״ ולאחר המשפט הזה, מוזיקה רועשת החלה להינגן. צחקתי ורקדתי עם רוקי, רוקי שהיה בדרכו להפוך למצב שיכור. ואז המוזיקה פסקה, וכולנו הכרנו את ההפסקה הזו במוזיקה. ״להתחלף !״ התהלכתי בין כולם שהתהלכו עד שהמוזיקה התנגנה בקצב רגוע וממולי הייתה עובדת, חייכתי בנימוס והיא חייכה והשפילה את מבטה, הניחה את ידיה על החזה שלי ורקדה איתי באיטיות. זה נחמד. הנחתי את ידי על האגן שלה בזמן שבחנה אותי, ואז לקחה נשימה. ״אלוהים, רק עכשיו זיהיתי שזה אתה״ היא צחקקה גורמת לי לחייך. ״זה רע ?״ שאלתי והיא הנידה בראשה ״אם לא הייתי יודעת עליך ועל הארי הייתי חושבת שאתה מפלרטט איתי, טומלינסון״ אמרה וזה גרם לי לגחך. אני חושב שלחלק מן הנשים שעובדות במשרדים תחתינו יש מן פנטזיה לשכב עם הבוס. לא בקטע שוביניסטי, פשוט בכל פעם שאני עובד במשרדים שלהן הן מתנהגות אחרת, בצורה פלרטטנית. רוקי מת על זה, אבל הוא לא ינצל את המעמד שלו בשביל להשיג מישהי. ״אני לא מפלרטט איזבל, אבל לבחורה יפה כמוך מגיע לדעת מה היא שווה. האם אני צודק ?״ שאלתי, מנסה את ההכי טוב שלי אך הרגשתי שנשמעתי אידיוט כשהיא צחקה, לפחות גרמתי לה לצחוק. ושוב המוזיקה הרועשת שהתריעה על כך שזה חילופי זוגות, אז רצתי בין כולם, עד שהמוזיקה עצרה ונמשכתי לזרועות חזקות שחיבקו אותי, חייכתי ולבי הלם בחוזקה כשהצמדתי את ראשי לבית החזה של אותו גבר שעמד ממולי. ובלי לראות, הרגשתי שאני יודע מי זה. ״חשבתי שלא תגיע״ אמרתי בשקט, מרגיש ליטוף קל בשיערי, ואז הרמתי את מבטי ודפקתי את הראש במקור הארוך של המסיכה הלבנה שלו, ומיד צחקתי. ״ה-הארי, זה נראה נוראי !״ ״מה ? אני נראה כמו עורב לבן, תראה !״ קרא ונתן ליטוף למקור של המסיכה שלו. צחקתי והושטתי את ידי לפניו, מלטף בעדינות ונושך את שפתי התחתונה. ״למה התעכבת ?״ שאלתי בשקט ״איחור אופנתי.״ אמר במשיכת כתפיים ״ברצינות, עד שהצלחתי לסדר את זה עליי״ ״אתה נראה טוב, כמו תמיד״ אמרתי והחלקתי את ידי אל כתפו הרחבה. לפתע שוב המוזיקה הרועשת שמסמלת על החלפת זוגות, אך הוא אחז חזק בידי שלא אעזוב. ובזמן שכולם רצו ברחבה, אנחנו היינו היחידים שעמדו צמודים במקומם. הרמתי קצת את המסיכה שלו בשביל לנשק לשפתיו הרכות, מחייך לאחר מכן ונשען על גופו, הוא נע באיטיות מצד לצד, וזה היה כלכך כיף. ושוב, המוזיקה הפכה לשקטה ושמעו רק את לחישותיהם של כולם אחד לשני. אבל השתיקה איתו הייתה כלכך מספקת כרגע, לא היה צריך להיאמר דבר. ולאחר מספר שניות, שוב הייתה המוזיקה הרועשת לחילוף הזוגות, והפעם רצתי עם כולם וצחקתי, מסתכל לאחור על הארי המבולבל שחיפש אותי עם עיניו אך עצרתי כשהתנגשתי במישהו, ואז המוזיקה השקטה החלה, ונשארתי עם הבחור שהתנגשתי בו. ״אני מצטער״ אמרתי ולבי נחת כשהרים את המסיכה התכולה שלו וחייך. ״זה בסדר״ הסתכלתי עליו מבולבל, בולע רוק ומחפש את הארי מסביב עם עיניי אך כל קהל האנשים הסתירו לי אותו. ״ג׳ק, מה אתה עושה פה ?״ שאלתי, מסתכל עליו מבולבל ״רק חיכינו שזה יגיע ו... ההזמנה נשלחה אליי ולא ידעתי אם להניח לזה״ אמר ונראה מבולבל, האם הוא לא קולט שזה באמת נגמר בינינו ? ״לולו אני-״ ״לא״ הנדתי בראשי ״אל תקרא לי כך״ ״שתינו טעינו, ולקח לי זמן להבין שכל זה היה טעות״ אמר ואחז בזרועותי אך מיד התנתקתי מאחיזתו. מבוהל מעט. ״ג׳ק זה לא-״ ״אף פעם לא מאוחר לנסות, אני לומד לסלוח ואני בטוח שנוכל לפתוח דף חדש״ אמר והופיע על פניו חיוך ״ג׳ק, רגע-״ ״רק תיתן לנו עוד צ׳אנס-״ ולאחר שקטע אותי, המוזיקה הרועשת קטעה אותו ונתנה לי הזדמנות לברוח לכיוון הארי, אך כל רגע נתקעתי באנשים והתנצלתי, לא מוצא את דמותו העטופה בגלימה שחורה ובמקור לבן כמו של עורב. וכשהמוזיקה עצרה והפכה לשקטה, ראיתי אותו כשמישהי לצידו ומיד נתתי לה דחיפה קלה ואחזתי בזרועותיו. ״מצטער איחרת״ אמרתי לה והיא נתנה לי מבט כועס לפני שמצאה בן זוג אחר. ״הארי, אני... הוא פה, נתקעתי בו ו-״ ״מה ?״ הארי גיחך עם גומותיו המושלמות. ״תנשום, ותספר לי.״ ״ג׳ק פה.״ אמרתי והחיוך ירד לו בהדרגה ״אני לא מוכן לדרמה...״ הארי גלגל את עיניו וחיפש אותו בין כל הקהל. ״הוא לובש מסיכה בצבע תכלת ?״ ״כן, זה הוא !״ קראתי, והארי הסתכל לעיניי במבט ריק ושיחרר נשימה. ״מסיכה כחולה, עם יהלום לבן באמצע לואי.״ לבי נחת ועיניי נפערו לרווחה, הרגשתי שאני עומד להתמוטט ולא שמעתי דבר עכשיו, גם כשהמוזיקה הרועשת החלה וכל האנשים רצו מסביבי, קפאתי במקומי והבנתי. שם המשפחה של ג׳ק זה לא וונסלי... זה דקר, והוא הבן זונה שעובד עם מייק.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
