אכלתי את הפסטה במהירות ואני בטוח שהיה מסביב לפה שלי רוטב אדום שגרם לי להיראות מגוחך, ועכשיו כשג׳ק הסתכל עליי וצחק הבנתי שאני צודק. ״תשתוק״ גלגלתי את עיניי בחיוך קטן, הוא לא יכל להתלכלכך עקב האכילה הבריאה שלו נטולת הרוטב. לפעמים בא לי לדחוף לו משהו משמין, זה לא כיף להיות היחידי שאוכל יותר מדי. ״אני הולך לעשות אימונים בקבוצות, לעולם לא ניסיתי את זה אבל זה יכול להיות מהנה״ אמר, אוכל את העוף שלו. ״זה נשמע מעולה״ חייכתי אליו ״תרצה להצטרף ?״ שאל, גיחכתי מניד בראשי לעצם הבדיחה הזאת עד שהבחנתי במבטו הרציני. ״בחייך ג׳ק, נראה לך ?״ שאלתי, זה לא בשבילי כל התחום הזה. אולי כשסיימתי עם ההיריון שלי הייתי עושה מעט הליכות, לא יותר מזה. ״אתה מפסיד״ אמר, גלגלתי את עיניי. תמיד היינו כלכך שונים. בגלל זה בעצם די התחברנו, תמיד כיף לראות מישהו שונה ממך. אבל זו גם סיבה להרבה וויכוחים, אנחנו אף פעם לא מסכימים. ״אני מנצח...״ מלמלתי בציניות והוא גיחך. ״אתה רוצה לנסות ?״ שאל, צחקתי וקמתי ממקומי, ואז הוא קם ופשט את החולצה שלו בחצי חיוך מתגרה. ״בחייך ג׳ק, זה קטן עליי״ מלמלתי, ואז הוא התקרב ולקחתי צעד לאחור, אלה שטויות שאנחנו עושים שלא קורים לעיתים קרובות, להתאבק נגד אחד השני. ״פחדן, אתה רק בורח״ אמר, צחקתי ונשכתי את שפתיי, מצליח לתת לו דחיפה לכתף אך הוא אחז ביד שלי ומשך אותי קרוב אליו, צעקתי ותוך כדי פרצתי בצחוק ואז הוא הרים אותי וממש הרגשתי כמו ילד קטן שלא יכול לעשות כלום לגבי זה. הוא הרים אותי ונשא אותי אל הספה, מוריד אותי שם ומתחיל לדגדג אותי עד שאני לא מצליח להפסיק את הצחוק שלי שרק מתגבר. ״ג׳ק !״ צחקתי, מנסה להתנגד לדגדוגים הלא הוגנים האלה. ״תיכנע !״ צעק, אבל לא יכולתי לתת לו את הכבוד הזה. הוא הפסיק את הדגדוגים והתקרב אליי בחיוך, מנשק את שפתיי וכמובן שראיתי את זה כיתרון ומיד תפסתי את ראשו וניסיתי איכשהוא לתפוס שליטה אבל שוב הייתי מרותק לספה ומדוגדג עד צחוק מופרע. ומה שגרם לו להפסיק היה הצלצול של הטלפון שלי, הסתכלתי עליו והוא עליי, ולאחר שקמתי נתתי לו מכה וברחתי לחדר אל הטלפון, צוחק לעצמי ועונה למספר הלא מוכר הזה. ״הלו ?״ עניתי, נושך את שפתיי ומסתכל על ג׳ק שבפתח החדר, הוא אהב לעמוד כך מולי שהוא בלי חולצה והגוף המרשים שלו נראה כלכך אלוהי. אבל לא התלהבתי כלכך משרירים, כמובן שזה הרשים אותי עד גבול מסויים. ״היי, זה אני״ הקול הצרוד והעמוק גרם ללבי להחסיר פעימה. ״ה-הארי״ פלטתי מופתע, מסובב לג׳ק את גבי משום שידעתי שהוא לא אוהב את זה שאני מדבר עם הארי. ״מצטער על השעה, אני מפריע ?״ שאל, עצמתי את עיניי בתסכול, כאילו והוא ידע מתי להתקשר בשביל להפריע. איך בכלל יש לו את הטלפון שלי ? ״לא, ממש לא. מה רצית ?״ שאלתי, ואז הרגשתי את ידיו את ג׳ק באגני כשגופו מאחוריי, ידעתי למה הוא מתקרב כך דווקא עכשיו, הוא היה כלכך מוטרד מעצם קיומו של הארי בחיים שלי, אבל הוא לא באמת נוכח בחיים שלי. ״שכחת את הארנק שלך במשרד שלי״ אמר ומיד בדקתי בכיסים, לעזעזל. ״שיט, אני מצטער״ פלטתי ״ר-רגע אני לא, למה אמרתי את זה ?״ ״אני לא יודע״ צחק וחייכתי, ג׳ק הניח את הסנטר שלו על כתפי ונישק בעדינות לצוואר שלי נשיקה קטנה. ״רוצה שאביא לך אותו ?״ היססתי, לא רציתי לחשוב שהוא מחפש דרך לפגוש אותי או לקבל מידע על איפה אני גר, הרגשתי שזה לא רלוונטי. ״אתה לא חייב-״ ״אני מתעקש״ קטע אותי, בלעתי רוק ועצמתי את עיניי. ״בטח״ לבסוף הסכמתי, לא שלם עם ההחלטה הזו ״אשלח לך את הכתובת״ ״מצויין״ אמר, וסיימתי את השיחה בהאנחות תשושה, שולח למספר שממנו התקשר את הכתובת שלי. ״הארי זה הבחור ?״ לפתע ג׳ק שאל וזה גרם לי לגלגל את עיניי. ״שכחתי את הארנק שלי במשרד שלו, הוא הציע להביא לי אותו.״ הסברתי, וג׳ק פשוט הסתכל עליי קצת כועס יותר. ״מה עשית במשרד שלו ?״ שאל ״אמרת שלא תתקרב אליו-״ ״ג׳ק אנחנו שותפים, הייתי במשרד שלו עם רוקי כמובן, אל תהיה מגוחך.״ אמרתי, מנסה להחדיר לו טיפת היגיון. ג׳ק טיפוס קנאי, אני חושב שזה אחד החסרונות שבו. גם כשאני קונה קפה וקצת צוחק עם המוכר זה יכול להפריע לו, זה מעיק. ״להביא את הארנק זה תירוץ״ ג׳ק אמר ״תירוץ למה ?״ שאלתי בייאוש, שיפסיק להרוס הכל ברגע אחד. ״ללפגוש אותך, אלוהים לואי אתה כלכך תמים״ אמר ואז התקרבתי אליו ״כל מה שהיה בינינו בעבר היה סטוץ מתמשך בלבד שנגמר לאחר מספר חודשים, בקושי הכרתי אותו, בסדר ?״ שאלתי, והוא נשאר בשקט. ״זאת הייתה תקופה אפלה בחיי והתנחמתי בו, לא משהו מעבר.״ ״עדיין, אתה עובד עם מישהו ששכבת איתו זה לעולם לא טוב, זה מתכון לאסון״ אמר, גלגלתי את עיניי ועקפתי אותו בשביל לצאת מהחדר ״אתה שומע רק מה שאתה רוצה לשמוע, תתאפס על עצמך ואולי אקשיב לך.״ אמרתי, הולך לסלון ומתיישב בספה בעיניים עצומות, אין לי כוח. כמובן ששיקרתי לגבי הארי, זה לא היה סטוץ מתמשך, זה היה מעבר. אני לא יודע אם לקרוא לזה זוגיות, חברות, או סתם ידידות. זה לא היה כלום מכל האופציות הללו, אבל זה היה יותר, אני לא יודע. אני בטוח שההורמונים של ההיריון גרמו לי להרגיש הכל כפליים, גם הייתי לבד ואולי כן התנחמתי בו. ״לולו...״ שמעתי את ג׳ק ״אני פשוט לא אוהב את זה״ ״אני יודע אבל באמת יש לך סיבה לקנא ?״ שאלתי, מביט בו והוא בדיוק חיזק את הקוביות ונעמד מול המראה בסלון, זה גרם לי לגלגל את עיניי, הוא מת על עצמו יותר מדי לפעמים. ״בוא״ קראתי. ״אני יודע...״ הוא נאנח והתיישב לצידי, הסתכל לעיניי ואז שלח חיוך ״אני יוצא אידיוט.״ ״אידיוט גדול״ אמרתי והוא צחק, חייכתי אליו ״תסתכל עליך, הגוף שלך, השיער השופע״ אמרתי והוא גלגל את עיניו, הוא אהב את השיער שלו כלכך. תמיד שמעתי את הסטיגמה על זה שאנשים שמתאמנים מתים על עצמם, יש אנשים שכן ויש אנשים שלא... ג׳ק בהחלט מהאנשים שכן. ״אם אני מקנא בבן אדם שנמצא בקומה, איך לא אקנא במישהו שלא ?״ לפתע שאל. בלעתי רוק והתקרבתי לנשק לשפתיו, נשיקה קטנה שתאמר לו שהכל בסדר. ולאחר מכן הדפיקות נשמעו בדלת. ״זה כנראה הוא״ אמרתי, נושך את שפתי התחתונה ״אין לך מה לדאוג לגביו...״ ״כן אני יודע״ אמר וקם מהספה ״אני אפתח״ ג׳ק הלך לדלת והלב שלי הלם בחוזקה מהמתח שחשתי, הסיטואציה שלעולם לא חשבתי שתקרה. ״היי, ג׳ק, החבר של לואי״ ג׳ק מיד אמר בתקיפות והושיט את ידו ללחוץ לו אותה, אך מהזווית שבה הסתכלתי, לא ראיתי שהארי לוחץ את ידו, זה פשוט גס רוח ! ״הארנק שלו״ שמעתי את הקול הצרוד והשפלתי את מבטי, מגלגל את עיניי ולבסוף קם לדלת. רציתי שג׳ק ייקח את הארנק ויסלק את הארי איכשהוא, אבל לא נראה שזה יקרה, הכל נראה כלכך מביך. ״תודה הארי״ אמרתי בחיוך מנומס ולקחתי את הארנק ממנו. אבל הוא נשאר לעמוד שם, מביט בי כאילו מצפה למשהו, וזה גרם לי לגלגל את עיניי. רציתי לשאול בחוצפה מה הוא רוצה, אבל לא רציתי לשמוע את התשובה יחד עם ג׳ק, וגם לא יכולתי להגיד לג׳ק להשאיר אותנו רגע לבד. ״תרצה קפה ?״ לפתע ג׳ק שאל את הארי ונורא הופתעתי שזה בא ממנו. ״כן, בטח״ הארי השיב ונכנס אחרי ג׳ק למטבח, בלעתי רוק וסגרתי את הדלת, מסתכל עליהם ורואה שהארי מביט בי ומשום מה זה רק הכעיס אותי, שיוריד את המבט הזה ממני, זה לא מתאים. הנחתי את הארנק בשולחן והצטרפתי אליהם, מרגיש את לבי הולם בחוזקה והלחץ פועם בעורקיי. ״אז... מאיפה אתה הארי ?״ ג׳ק שאל בזמן שהמתין להרתחת המים. ״מהעיר״ הארי השיב בפשטות ומשך בכתפיו, לרגע הסתכל על גופו של ג׳ק. ג׳ק צריך להפסיק להסתובב ללא חולצה, במיוחד שנכנסים לכאן אורחים. ״יש לך יד אחורית טובה״ ״זה המשפט הכי מוזר שיצא לי לשמוע...״ מלמלתי ״דווקא לא, אני שומע את זה הרבה״ ג׳ק אמר בקצת התנשאות והבליט את השריר ״תודה לך, בטח היית מת לכזה״ ״מסתפק בשלי״ הארי אמר והרים את השרוול, מבליט את השריר האחורי שלו שבהחלט היה גדול יותר משל ג׳ק, ובהחלט יפה יותר. חשתי את לבי הולם ולחיי מאדימות, אני לא יודע למה, אך מיד הסטתי את מבטי ממנו. ״הפסקתי להתאמן בתקופה האחרונה אבל... זה עדיין שם.״ ״ואוו...״ ג׳ק פלט ונראה קצת מעוצבן, מסיט את מבטו מהארי. ״אתה מתאמן ?״ ״כשיש לי זמן״ הארי אמר בפשטות, גורם לזה להיראות כלכך קל. גלגלתי את עיניי ורציתי פשוט לעזוב את החדר, אבל לא יכולתי להשאיר אותם לבד. ״לאחר שקיבלתי את העבודה אני מנסה להשקיע שם יותר״ ״אל תגזים, כל אחד היה יכול להתקבל לעבודה הזו״ ג׳ק אמר בזלזול והתחיל להכין קפה. ״סוכר ?״ ״אחד.״ הארי אמר, מביט בי וגורם לי להרגיש כלכך נבוך ולחוץ, נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי, מנסה להתעלם מעצם קיומו כרגע. ״ג׳ק, לא כל אחד יכול להתקבל לעבודה הזו״ אמרתי, אני והארי באותה רמה כרגע, ואני יודע שעבדתי קשה נורא בשביל להתקבל. ״העבודה הזו דורשת לימודים, השקעה והרבה רצון.״ ״בחייך לואי...״ ג׳ק אמר בחצי חיוך ״אתה למדת הארי ?״ ״כמו שלואי אמר, העבודה הזו דורשת לימודים״ הארי אמר, שילב את זרועותיו הגדולות והסתכל על ג׳ק, ואני נשבע שכרגע שתיהם ההסתכלו אחד על השני בשנאה עצומה, כאילו מנסים לשרוף את אחד השני בעזרת עיניהם. ״שנשתה את הקפה ?״ שאלתי בחיוך בניסיון לשבור את המתח. ״בטח, בבקשה הארי סוכר אחד, והשני שלי בלי סוכר בכלל״ ג׳ק אמר בגאווה והושיט להארי את הקפה שלו. ״אתה נראה אחד שממש שומר על הגוף שלו״ הארי אמר ובחן את ג׳ק, אבל כבר יכולתי לצפות להערה העוקצנית שתבוא לאחר מכן. ״אין לך התפשרויות ?״ ״התפשרויות ?״ ג׳ק שאל והתיישב, עושה רוח קטנה לכוס הקפה לפני שלגם לגימה קטנה. ״לאכול שטויות, כמו פיצה בסופי השבוע ?״ הארי שאל והתיישב מולו, שתיהם כלכך דומם כשחושבים על זה, הסתכלתי בהם ופשוט ראיתי שתי גברים שרבים ריב לא מוצהר על מי טוב יותר, אידיוטים. ״עם פיצה בסופי השבוע איך יהיו לי קוביות יפות כאלה ?״ ג׳ק שאל בחצי חיוך ״אני מצליח, עם כפית סוכר בקפה ופיצה בסופי השבוע״ הארי אמר וליטף את הבטן שלו, החולצה הצמודה שלבש לא הסתירה כמה מחוטב הוא היה. ״לאכול פיצה בסופי השבוע ? זה נשמע ממש בודד...״ ג׳ק אמר, שתה מהקפה, גלגלתי את עיניי ורציתי להיעלם מפה, זה נוראי. ״אני לא אוכל אותה לבד, אני אוכל אותה עם חברים בצפייה בכדורגל״ הארי אמר, וכרגע לא האמנתי, הארי שונא כדורגל, משהו פה מסריח ושיפסיקו את זה מיד. ״מתי יצא לך לשבת לצפות בכדורגל ולהשתחרר קצת ?״ ״לא לאחרונה, אבל כן יצא לי לצפות בסרט עם בן הזוג שלי ולאכול גלידה דלת קלוריות״ ג׳ק אמר, הסתכל עליי בחיוך קטן ״נכון לואי ?״ ״מ-מה ?״ הייתי כלכך נבוך להשיב לו, להיות חלק מהריב הזה, אבל לאחר מה שג׳ק אמר זה נראה שהוא זה שניצח, לא רציתי לחשוב שהם רבים עליי. לפתע דפקו בדלת וזה גרם לי לצמצם את עיניי, לא הזמנו אף אחד. ״זאת אמא שלך, היא אמרה שתבוא״ ג׳ק אמר ולבי נחת, לא ! ״ג׳ק תצא אליה ותגיד לה שתחזור מחר-״ ״מה ?״ ג׳ק גיחך, לגם מן הקפה ״לולו פשוט תפתח לה״ ״תגיד לה שתחזור מאוחר יותר״ אמרתי בלחץ ״למה ?״ ג׳ק גיחך, קם מהמקום שלו ופתח את הדלת, וקפאתי במקומי, חש את פניי מחווירות והלחץ בוער בעורקיי. ״הפתעה !״ אמא קראה, מחייכת לעברי ולא יכולתי להתמקד בה כרגע, פשוט הסתכלתי למטה על מייסון שחיבק את הרגל שלי, וניסיתי להבליע לעברו חיוך. הרמתי אותו לזרועותיי ואני נשבע שהוא גדל מיום ליום. ״ג׳ק ישכיב אותך לישון, בסדר מייס ?״ אמרתי והוא חיבק אותי והנהן בראשו. ״סבתא קנתה לי צעצוע חדש״ הוא אמר בשקט, בלעתי רוק והסתכלתי על ג׳ק שעמד לידי ״זה נהדר, תראה לי אותו מחר״ אמרתי בשקט מלטף את ראשו בעדינות ומנשק ללחי הקטנה שלו ״לילה טוב מיי מיי.״ ״לילה טוב אבא״ מייסון לחש לפני שג׳ק הרים אותו מזרועותיי ולקח אותו לחדר שלו להרדים אותו. ״היה לנו שבוע מטורף, אתה לא מבין כמה כיף עשינו״ אמא אמרה, ורציתי שהיא תמשיך לדבר לנצח כדי שלא אצטרך לסתובב ולראות את הארי, רציתי לבכות, לא רציתי שהוא ידע מזה. ״אבל אני גמורה מעייפות אז אחזור לבית שלי לנוח, אבוא מחר״ ״לילה טוב אמא״ אמרתי בשקט והיא נתנה לי חיבוק מהיר לפני שיצאה מהבית וסגרה אחריה את הדלת. השפלתי את מבטי וחשתי את לבי הולם כלכך חזק, נשכתי את שפתיי והרגשתי את האבן שעומדת בגרוני, ואז הסתובבתי באיטיות והסתכלתי על הארי שעמד ממש מאחורי, מסתכל עליי מבולבל ולא יכולתי להביט בו יותר. אבל לא הייתי צריך, כי הוא יצא מהבית בטריקת דלת, כאילו ומותר לו בכלל לכעוס עליי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
