לנצח את הכל

פרק 3

נקודת המבט של תום:
היא היתה פשוט מהממת, רון אמר לי שחברה של רעות יפה, אבל לא הבנתי עד כמה. הרגשתי שהעיניים החומות שלה בוחנות אותי בשקט. פאק, היא כל כך יפה, אבל העיניים שלה נראות כל כך עייפות ותשושות. היא נראית כאילו מישהו או משהו שבר אותה מבפנים.
השפתיים שלה ורודות ומשורטטות, אני חושב שהיא שמה לב שאני בוהה בשפתיים שלה, כי הן התעקלו והיא חייכה.
״היי״ אמרתי, ״היי״ היא ענתה.
״אני תום, החבר הכי טוב של רון.״ אמרתי.
״אני אמילי, החברה הכי טובה של רעות.״ היא אמרה עם חיוך קטן.
רון בא עם רעות ואמר ״ אחי, מה קורה? הרבה זמן לא נפגשנו... אה, אני רואה הכרת את אמילי חברה של רעות, ואת אחותי הקטנה.״ רון הסתובב וקרץ לאמילי.
״כן״ עניתי בלי להסיר ממנה מבט.
רעות פתאום התקרבה אליה ואמרה לה משהו באוזן והיא חייכה, אמילי  מלמלה משהו שהיה נשמע כמו ״בסדר״.
והן התרחקו לכיוון הבר.

״נו, אחי אני רואה נתפסת חזק, אמרתי לך שהיא יפה, אבל היא לא רק יפה היא ילדה טובה, היא כמו אחותי. וכמו שאני מכיר אותה אתה תצטרך לעבוד קשה, היא לא אחת שפותחת את הלב שלה לכל אחד.״ אמר רון. ואני חייכתי, מעצם המחשבה שהיא לא קלה להשגה, למרות שהיתה לי כבר הרגשה. האמת שמחתי שהוא אמר שהיא לא פותחת את הלב לכולם אפילו אם זה אומר שהסיכויים שלי נמוכים או שאצטרך לעבוד קשה, אבל אני לא מתכוון לעבוד קשה, אני לא עומד להפר את ההבטחה שלי בעד שום הון שבעולם, לא משנה מי זאת תהיה.
אבל משהו בעיניים שלה גרם לי להרגיש שיש בתוכה משהו שבור, שאולי אצליח לתקן, אפילו אם זה יקח הרבה זמן. אולי אם אתקן את מה ששבור בה אוכל להרגיש יותר שלם וחופשי עם עצמי.
פעם אחת היתה לי האפשרות לשמור על משהו מבלי שהוא יחמוק לי מבין הידיים, אבל הייתי טיפש מספיק כי לעשות את השטות שהרסה לי את החיים.
״כן, אני רואה שהיא כמו אחותך, וגם אמרת את זה כבר, וחוץ מזה אתה מגונן עליה יותר מאשר עליי יא מניאק, לא ראיתי אותך חודש וככה אתה מתנפל עליי? אפילו שלום כמו שצריך לא אמרת יחרא.״ אמרתי וצחקתי.
הוא גיחך וחיבק אותי ואמר.
״אחי, אתה אח שלי לכל דבר ועניין אני פה לכל דבר שתצטרך ואתה יודע את זה יחרא, אז אל תעשה לי יסורי מצפון ובוא נלך להשתכר קצת עם הבנות. בוא נתפוס שולחן, אני אלך לחפש אותן, נראה לי שהן הלכו לאיבוד.״ התקדמתי לשולחן ריק שראיתי בפינה ופניתי לרון,
״מצאתי שולחן, אני פה, לך תקרא להן ותביא לי משהו חזק.״ והתיישבתי. ראיתי אותו מתקדם לעברן וחשבתי, מעניין מה קרה לה שהיא סגרה את הלב שלה והציבה מסביבו חומות.
גם אני הצבתי חומות מסביב הלב שלי אחרי מה שקרה למיה, אבל כשראיתי אותה הרגשתי שהחומות שלי לא יציבות מספיק כשאני לידה. כאילו שהן עומדות להתפרק באיזה שהוא שלב. וזה לא משהו שאני רוצה שיקרה.

ראיתי את רון מחבק את הבנות בשתי ידיו ואומר להן משהו והן צוחקות, כאילו הוא סיפר להן את בדיחת השנה. משום מה היתה לי הרגשה שזה לא משהו שישמח אותי לשמוע, כי נראה לי שרון מדבר עליי.
״אפשר לשאול מה כל כך מצחיק? אני גם רוצה לדעת ולצחוק איתכם.״ אמרתי והסתכלתי על רון במבט של ׳אני יודע שאתה מדבר עליי יחרא׳.
״הוא אמר שהמשחק היחיד שאתה טוב בו זה נעיצת מבטים...״ אמרה אמילי, והתחילה לצחוק ביחד עם רון ורעות.
היא כל כך יפה.. אני חייב להתרחק ממנה לפני שהיא תפגע באיזו שהיא דרך כמו מיה...