לנצח את הכל

פרק 6

נקודת מבט תום:
עדיין חשבתי על הבחור שהציק לאמילי ברחבה, אני לא יודע למה זה כל כך מפריע לי. אני לא מכיר אותה, בקושי דיברנו, ואני עדיין חושב על אותה סיטואציה, היא היתה כל כך יפה כשהיא רקדה, הגוף שלה זז לפי הקצב, כאילו היא נולדה לרקוד.

כל כך התעצבנתי שהמניאק הזה נצמד אליה, היא נגעלה ממנו וניסתה להתרחק אבל הוא לא שיחרר אותה והצמיד אותה אליו יותר.
מזל שרון היה שם כדי להעמיד אותו במקום, אחרת הייתי משתגע.
אני שונא מניאקים כמוהו, שלא מכבדים את הרצון של הבחורה.
כבר קרה לי כמה פעמים במועדון שנקלעתי לקטטה, בגלל סיטואציה כזאת.

מישהי מחומצנת הציעה לנו לשחק באמת או חובה וזרמנו. ישבנו במין מעגל, ארבעתנו אחד ליד השני.
באמצע המשחק לאחר כמה סיבובים, הבקבוק פנה לאמילי והבחורה הבלונדית שראינו מקודם אמרה לאמילי ״״אמת או חובה?״
״חובה״ היא ענתה. לפי איך שרעות דיברה עליה, אמילי נראית כמו בחורה שלא פוחדת לקחת סיכונים.
הבנתי שהיא עברה הרבה בחיים וכנראה זה גם חישל אותה.
״חובה עליך לנשק את הבחור שיושב לידך.״ אמרה לה הבלונדית המנותחת. ואמילי הסמיקה. אני לא חושב שהיא מרגישה בנוח לנשק אותי, בכל זאת הכרנו רק עכשיו, אפילו שאני בטוח בכך שרון כבר דיבר עליי עוד הרבה לפני שנפגשנו, כמו שהוא ורעות נהגו לספר לי עליה עוד הרבה לפני שפגשתי אותה.

היה נראה שהיא חוששת ושוקלת מה לעשות, אבל פתאום היא הסתובבה, והתקרבה אליי וגם אני אליה, ״את בטוחה? אני לא רוצה שתעשי משהו שאת לא רוצה.״ אמרתי לה. ״אני בטוחה.״ אמרה אמילי. ואז התנשקנו.
זאת היתה הנשיקה הכי טובה שהיתה לי, והיו לי הרבה.
בהתחלה התנשקנו נשיקה רגילה, אבל כשראיתי שהיא לא מתכוונת להפסיק, העמקתי אותה.
לא עניין אותי שעוד אנשים צופים בנו מתנשקים, באותו רגע חשבתי רק עליי ועליה. כאילו שאין אף אחד איתנו במועדון.

הכנסתי את הלשון שלי וחקרתי איתה את הפה שלה. זאת היתה נשיקה עם תשוקה כאילו שנינו היינו זקוקים לה. בחיים שלי לא הרגשתי דבר כזה בנשיקה.
בדרך כלל אני מנשק בחורות במועדון וגם לפעמים מזדיין איתן.
כשאני מזיין אני הולך איתן לשירותים או לבית שלהן. אני אף פעם לא עושה את זה בבית שלי או בחדר שלי.
אני מודה, אני סטוציונר, אבל זה בגלל שאף פעם לא התאהבתי או פגשתי את האחת שלי, שתהיה איתי ותוכל לסבול את כל החרא שלי. אבל אני מתנהג אליהן ככה בגלל שהן בנות שלא מכבדות את עצמן אז גם אני לא אכבד אותן. אני גם לא הכרחתי אף אחת לעשות משהו שהיא לא רוצה. אף פעם לא זיינתי בבית שלי או בחדר שלי.

החדר שלי זה מקום מאוד חשוב בשבילי, יש רק חמישה אנשים שנכנסו לי לחדר, אבל אף פעם לא ישנו בו חוץ מאדם אחד.
רק מיה ישנה לי בחדר, אבל זה כי היא היתה הכל בשבילי ואני בחיים לא אשכח אותה.

התנתקנו מהנשיקה ואמילי סובבה את פניה ממני ופנתה לרעות, ״רעות אפשר ללכת? אני רוצה ללכת..״
״כן בטח, אני רק אגיד לרון ונלך.״ ענתה לה רעות.
הן קמו ואמילי התקדמה לכיוון היציאה ואפילו לא הסתכלה עליי, רעות פנתה לרון, נתנה לו נשיקה והסתובבה אליי רעות חייכה וגם אני חייכתי חיוך קטן ואמרתי לה עם השפתיים שלי בלי קול, ״תשמרי עליה.״
היא הנהנה ויצאה מהמועדון אל חברתה.

רון ואני קמנו גם אנחנו וישבנו בשולחן שלנו.
״אחי זאת היתה וואחד נשיקה, כולם ראו את זה, ואני בטוח שהיא בחיים לא תשכח אותה.״ אמר רון.
״מה זאת אומרת אחי, בחיים לא תשכח אותה? זאת היתה רק נשיקה, אנשים מתנשקים כל הזמן. לא ראית שאחרי שהתנתקנו מהנשיקה המדהימה הזאת היא פשוט קמה והלכה, כאילו שהנשיקה הזאת היתה טעות.״ אמרתי בעצב.
״אני מתכוון לזה שאף אחד לא שוכח את הנשיקה הראשונה שלו.״ הוא אמר. אני לא מאמין! זאת היתה הנשיקה הראשונה שלה... והיא החליטה לעשות אותה איתי. אבל למה?

״אחי אתה לא רציני... זאת הנשיקה הראשונה שלה? היא מנשקת מעולה, לא עלה בדעתי לחשוב על זה שהיא בתולת שפתיים.״ אמרתי בהלם. זה כל כך לא הגיוני לי, למה שהיא תתנשק דווקא איתי בפעם הראשונה...
״כן אחי, זאת הנשיקה הראשונה שלה, שכחת שאני כמו אחיה הגדול והיא מספרת לי הכל... חוץ מזה מה זאת אומרת נשיקה מדהימה, אתה אמרת ׳נשיקה מדהימה׳???!!״
״רון אתה יודע איך אני, התנשקתי והזדיינתי עם מלא בחורות. אבל הנשיקה הזאת היתה שונה, אני לא יודע מה קרה שם אבל זה היה מדהים, בחיים לא חשבתי שאני יכול להרגיש ככה בגלל נשיקה.״ עניתי. ״אגב, אתה אולי יודע למה היא יצאה ככה פתאום?״ שאלתי.
״את האמת שלא, אין לי שום מושג. אבל אל תדאג, רעות הלכה איתה והיא תוציא את זה ממנה כמו שאני מכיר אותה, היא מעולה בדברים האלה.״ ענה רון.

אני לא מבין למה היא יצאה ככה פתאום, היא אפילו לא אמרה שלום, היא פשוט יצאה מהמועדון.
״טוב יאללה אחי, בוא נזוז.״ אמר רון.
קמנו מהשולחן, יצאנו מהמועדון והתקדמנו למכונית של רון... ״רון תביא את המפתחות אני אנהג.״ אמרתי. שתיתי שתי כוסות והתפקחתי מהמשחק, אין לי שום בעיה לנהוג כרגע.

עלינו לאוטו ורון הפנה את מבטו לכיווני ושאל ״אתה יודע שתומר חוזר מלוס אנג׳לס שבוע הבא?״
״וואלה, לא ידעתי. מתי דיברת איתו?״ שאלתי.
״אתמול, הוא התקשר ואמר שהוא מתגעגע אלינו. תאמת אחי, אני מתגעגע אליו, לא ראינו אותו שנתיים. מעניין אם הוא מצא שם מישהי.״ אמר רון.
״כן אחי גם אני התגעגתי אליו, מעניין מה עם נועה היא התנתקה מאיתנו לאחרונה. אני חושב שאנחנו צריכים להגיד לה שהוא חוזר... הם לא דיברו כבר כמעט שנה... מעניין למה הם התרחקו ככה.. הם חברים ממש טובים עוד מהיסודי.״ אמרתי.

אני רון ותומר חברים מהיסודי, נועה הצטרפה אלינו בחטיבה. מאז אנחנו בלתי נפרדים. אני לא יודע מה עשיתי אבל זכיתי בחברים לכל החיים. עכשיו כשתומר יחזור, נהיה כולנו שוב ביחד. כמו פעם.