פרק 11

213 5 0
                                    

נקודת מבט אמילי:
קמתי והרגשתי ידיים חמות עוטפות אותי.. מה קרה לכרית? לאן היא נעלמה?? חשבתי לעצמי.
הסתובבתי והבטתי בתום הישן.. הוא נראה כל כך פגיע כשהוא ישן, הוא נראה אפילו חתיך יותר. ידיו עוטפות אותי והן מונחות על ביטני. הרמתי קצת את ראשי וראיתי את הכרית שהונחה ביננו על הרצפה. גיחכתי לעצמי ופתאום תום החל לזוז.. והפסקתי לגחך לא רציתי להעיר אותו ולאחר מספר שניות הוא פקח את עיניו וחייך אליי, וחייכתי אליו בחזרה. ״בוקר טוב״ ענה וקולו צרוד כיוון שקם משינה. ״בוקר טוב״ השבתי והתמתחתי.
״עשית שיחה צפופה בלילה עם הכרית הא?״ שאלתי והרמתי גבה.
״לא עשיתי כלום נשבע.״ אמר ושם את ידו על ליבו.
״כן? אז למה הכרית נחה עכשיו על הרצפה?״ שאלתי בהתחכמות.
״לא יודע.״ ענה וחיוך קטן הופיע על פניו.

נאנחתי בעייפות וקמתי מהמיטה לכיוון המזוודה, מוציאה לי ג׳ינס בצבע כחול בהיר, חולצה שחורה ואת נעלי הואנס השחורות שלי. התקדמתי לכיוון המקלחת, צחצחתי שיניים ונכנסתי להתקלח כשסיימתי להתארגן יצאתי מהשירותים ולמרבה הפתעתי תום לא היה במיטה.. ׳אני מניחה שהוא הלך להתקלח בחדר אחר..׳ חשבתי לעצמי.

ירדתי למטבח וראיתי את נועה מכינה לעצמה קפה, ״היי.״ אמרתי ופניתי אליה בחיוך. ״הו, היי.״ אמרה כשהבחינה בי והסתובבה לכיווני.
״רציתי להגיד לך שאת חברה טובה מאוד בשבילם. רואים שאת מעריכה אותם ואכפת לך מהם, זה יפה אני לא חושבת שראיתי הרבה בנות כמוך שמסתכלות על החברים הכי טובים שלה בכזאת הערצה.״ אמרתי מתפעלת כשאני נזכרת בחיוך ובמבט שנתנה לעבר רון, תום ותומר כאילו הם הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים. כמוני לי יש את דויד, אבא שלי שנשאר איתי ולא עזב אותי או שלח אותי לאימוץ. שנשאר לידי ודאג לי כשהייתי צריכה אותו, וגם כשהיה לו קשה הוא לא עזב. גם היום הוא דואג לכך ששום דבר לא יחסר לי, לכן הוא האבא הכי טוב שיכלתי לבקש. ״כן, אני אוהבת אותם מאוד, הם לא סתם חברים הכי טובים.. הם האחים הגדולים שלי.״ אמרה מחויכת.
״הם תמיד נמצאים כשאני צריכה אותם, בחטיבה הם תמיד דאגו להגן עליי מפני בנים שהיום מציקים לי. אני מעריכה אותם ותמיד אעריך.. לא תמיד פוגשים אנשים כאלה שיתנו את הכל בשביל מישהו, ויוותרו על מה שהם רוצים ויעשו הכל כדי שיהיה לך רק טוב.״ הוסיפה והנהנתי כאות הסכמה.

״תגידי, אפשר לשאול אותך שאלה?״ שאלתי מהוססת, בזמן שהתקדמתי לעבר מכונת הקפה כמו בכל בוקר כדי להכין את האספרסו האהוב עליי. אני לא בטוחה אם לשאול אותה דבר כזה כשאני מכירה אותה רק יום, אבל היה נראה לי שהיא נפגעה מזה שתומר אמר שהוא רוצה לצאת למסיבה כדי להנות בלילה עם בחורות.
״אממ, כן בטח.״ אמרה ולאחר מכן הצמידה את כוס הקפה לפיה.
התקרבתי אליה ושאלתי בשקט, ״את מרגישה משהו לתומר?״
היא פערה את עיניה והסתכלה עליי, ״לא..״ אמרה וראיתי שהיא לא בטוחה בתשובה שהיא נתנה. ״אני לא רוצה לגרום לך להרגיש לא בנוח.. אבל ראיתי איך הסתכלת עליו אחרי מה שהוא אמר על המסיבה ואם את רוצה לדבר עם מישהו, אני פה. לכל דבר שתצטרכי.״ אמרתי.
״תודה. אני אשמח לחברה חדשה. והאמת אני אשמח מאוד לדבר איתך על מה שקורה לי..״ אמרה בחיוך.
״בטח אני פה. ואם תרצי אפשר לדבר לפני שאנחנו יוצאים למסיבה, אגב תוכלי לעזור לי לבחור שמלה? אני מתלבטת בין שתיים שאני ממש אוהבת.״ אמרתי והסתכלתי עליה במבט שואל.
״כן, אני אשמח לעזור לך.״ אמרה וחיבקה אותי וחיבקתי אותה בחזרה.

לנצח את הכלWhere stories live. Discover now