לנצח את הכל

פרק 16

נקודת מבט תום:
המים החמימים מלטפים את גופי, והסבון נמחק משרירי.
אני לא מפסיק לחשוב על אמילי, כל הזמן היא במחשבות שלי. אפילו עכשיו בעודי מתקלח. אני חושב על כמה שהיא יפה, עדינה ושברירית. השבוע הזה היה מזוין מכל הדרכים האפשריות. אמילי התעלמה ממני בהפגנתיות, כמו שאני התעלמתי ממנה. אני לא יודע ממש למה עשיתי את זה. פשוט ביום שבו היא השתכרה, במסיבה של דן, היא נפתחה אליי וחששתי מהמצב. אני לא רוצה שאנחנו נראה את הרגשות שלנו ובסוף אחד מאיתנו יפגע. אדם אחד כבר נעלם לי וזה קרה באשמתי המזורגגת.
היה לי קשה להיכנס לחדר בלילות ולעטוף אותה בחום ואז לקום מהמיטה מוקדם בבוקר במקום להתעורר איתה ככה, מכורבלים. אבל לפחות ההרגשה הזאת ניחמה אותי, כי הרגשתי אותה לצידי בזמן שישנתי, את חום גופה, את ריחה המתוק והמשכר, ואת האף החמוד שלה. הצלחתי להירדם בלילות. מאז שהיא הגיעה, הסיוטים על מיה כבר לא רודפים אותי כשהיא נמצאת איתי ולידי במיטה.
כל כך עצבן אותי שהיא דיברה עם הבחור עם השיער השטני, כשהיינו בים. וצחקה איתו. ובמיוחד שיגע אותי בגד הים שלה, הוא היה כל כך יפה, הוא הבליט את כל כימוריה היפים. אך עם זאת הוא גרם לעוד בחורים להסתכל עליה. רציתי לתלוש את העיניים לכל הבחורים שנעצו בה ובגופה מבטים.
כאב לי כשהיא בכתה והתפרקה מולי כשהיתה שיכורה, אומנם היא לא הסבירה מה קרה במפורט, אך היתה לי הרגשה שצדקתי במה שאמרתי בפעם הראשונה שבה ראיתי אותה.
• פלאשבק-
רון אמר לי שחברה של רעות יפה, אבל לא הבנתי עד כמה. הרגשתי שהעיניים החומות שלה בוחנות אותי בשקט. פאק, היא כל כך יפה, אבל העיניים שלה נראות כל כך עייפות ותשושות. היא נראית כאילו מישהו או משהו שבר אותה מבפנים.
היא הייתה כל כך תשושה ושבורה, שהרגשתי שאם אני אגע בה היא תתפרק לי בידיים. אני מרגיש אליה משהו, אני עוד לא יודע מה, אך אני בטוח שזה משהו חזק, אולי אהבה..?
בחיים לא חשבתי לעצמי שאני אוכל להרגיש את הרגשות האלה שיש בי בזמן כל כך קצר.

יצאתי מהמקלחת ולבשתי ג׳ינס בצבע כחול בהיר, חולצה לבנה ונעלי אדידס לבנות. התקדמתי למראה שהופיעה בחדרי ליד הארון ולפתע דלת חדרי נפתחה אך לא ייחסתי חשיבות לאדם שנכנס. לאחר כמה שניות ההבנה הכתה בי והרחתי את הריח המשכר של הבחורה שלי. שלי?
הסתובבתי, הסתכלתי עליה ופערתי את עיניי, היא היתה לבושה בשמלה בצבע תכלת, ארוכת שרוולים אך עם זאת קצרה. שערה היה פזור על כתפיה וסומק קישט את לחייה. ״וואו״ אמרתי בלי לשים לב למילים שיוצאות מפי. היא הסמיקה והשפילה את ראשה. ״תודה.״ מלמלה והסתובבתי חזרה לכיוון המראה כדי להמשיך את עיסוקיי, כי ראיתי שהיא חשה במבוכה.
״יאללה, חבר׳ה אתם באים?״ צעק תומר מכניסת דלת חדרי.
״כן.״ אמרנו אני ואמילי בתיאום מושלם. הסתובבתי לכיוון הדלת וראיתי אותה מתעסקת עם שערה, והרשיתי לעצמי לבחון את גופה היפה.
היא יפהפייה, היא הבחורה הכי יפה שראיתי.
״מה?״ שאלה כשהבחינה בי בוחן אותה. ״כלום, את יפה.״ השבתי.
״תודה.״ אמרה וחייכה. אך החיוך שלה היה מזויף. אני מכיר אותה שבועיים ואני כבר יודע מתי היא מזייפת חיוך ומתי היא מחייכת באמת, מהלב. אמילי עקפה אותי, יצאה מהחדר, ואני בעקבותיה.