לנצח את הכל

פרק 10

נקודת מבט אמילי:
שבוע לאחר מכן, יום ראשון
הצלצול של השעון המעורר נשמע ברחבי החדר והתעוררתי.
הסתכלתי בצג של האייפון שלי, השעה היתה 9:30 הלכתי למקלחת, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים. הלכתי לארון והוצאתי מזוודה כי אני צריכה לארגן את כל הדברים שאני צריכה לחופשה שאני רון ורעות עושים.

רעות אתמול התקשרה אליי והודיעה לי להגיע לוילה של החבר המסתורי של רון בשעה אחת עשרה. ביום שלישי היא באה אליי ואמרה לי שרון דיבר עם חבר שלו והוא הזמין אותנו אליו הביתה לסוף החופש כי ההורים שלו נוסעים לפגישות עסקים בחו״ל כך שהבית שלו ריק והוא אמר שנבוא. בהתחלה היססתי ולא רציתי ללכת כי היתה לי תחושה שתום שם, אבל נזכרתי בשיחה שאני ורעות עשיתי בתחילת השבוע על תום, ורעות לא התווכחה איתי בנוגע למה שאמרתי לה על תום, ואני יודעת שהיא לא תעשה שום דבר שיעציב אותי... אז הסכמתי, בלי לשאול אם תום גם יגיע. הכנסתי לתוך המזוודה שלי, תחתונים וחזיות, חמישה סוגים של בגדי ים וכמה ג'ינסים וחולצות וגם כמה פיג'מות וכמובן נעליים.

סיימתי לארגן את המזוודה שלי ונכנסתי למקלחת. לאחר עשר דקות סיימתי להתקלח ויצאתי מתוך המקלחת כשמגבת מונחת על גופי, התקדמתי לארון והוצאתי גינס בצבע שחור עם קרע בברך וחולצת טי שירט לבנה, לקחתי את נעלי הואנס שלי ממגירת הנעליים, נעלתי אותן, לקחתי את המזוודה בידי וירדתי לסלון לא לפני שלקחתי את המפתחות של האאודי הלבנה שלי. הצצתי בטלפון שלי וראיתי הודעה מרעות שבה היא שלחה לי את הכתובת של המקום והשעה היתה 10:37.
התקרבתי לספה והיא היתה ריקה אז הנחתי לעצמי שאבי לא נמצא, ושהוא הלך לעבודה.

הלכתי למטבח והכנתי אספרסו במכונת הקפה שלנו. והסתובבתי לכיוון האי וראיתי פתק שמונח עליו ורשום בו: ׳אמילי ילדה שלי, הלכתי לעבודה אני מצטער שלא יכלתי להיפרד ממך כשאת הולכת לחופשה עם החברים שלך.. תהני ותשמרי על עצמך, והכי חשוב אל תשכחי להתקשר אליי.׳ חייכתי לעצמי הוא כזה דאגן, לא יכלתי לבקש אבא טוב יותר ממנו.
לקחתי עט מהמגירה והפכתי את הפתק ורשמתי: ׳תודה אבא שאתה דואג, אני אהנה ואני לא אשכח להתקשר אליך.. אוהבת אמילי!׳
הנחתי את הפתק על האי, לקחתי את האספרסו שלי ואת המזוודה ויצאתי מהבית. הכנסתי את המזוודה לרכב והתנעתי אותו ויצאתי לכיוון הכתובת שרעות שלחה לי.

עמדתי עם רכבי מול שער ענק ואחרי דקה הוא נפתח. ראיתי מולי בית, סליחה אחוזה ענקית. קל מאוד לנחש שהחבר של רון הוא מיליונר. החנתי את רכבי ויצאתי מהמכונית שלי והוצאתי את המזוודה שלי.
התקדמתי לכיוון הדלת, דפקתי עליה שלושה תקתוקים ותוך חצי דקה הדלת נפתחה ועמד לפניי בכניסה לבית לא אחר מאשר תום.
פערי את פי ולא הבנתי מה הוא עושה כאן.
״מה אתה עושה פה?״ שאלתי לאחר מספר שניות שיצאתי מההלם שהייתי בו. ״אני גר פה.״ ענה ברוגע.
״מה זאת אומרת ׳אני גר פה׳?״ שאלתי.
״אני גר פה, זה הבית שלי..״ ענה בגיחוך לשאלתי.
אני לא מאמינה.. למה רעות לא אמרה לי שהחבר של רון שהזמין אותנו הוא תום. אני כל כך כועסת עליה, היא ידעה שאני לא רוצה שום קשר אליו אז למה היא עושה את כל זה..?