לנצח את הכל

פרק 21

נקודת מבט תום:
התרחקתי מאמילי והשארתי את כולם עומדים בפתח הדלת וצופים בסצנה שמתרחשת. ״טוב, תעופו לי מהעיניים. עכשיו!״ נהמתי ונכנסתי לתוך חדר המקלחת כדי לשטוף את היום החרא הזה ממני.
אני לא מבין אותם, באמת. היום הזה זה היום הכי חשוב לי בשנה והם יודעים את זה. לא ביקשתי יותר מידי, רק רציתי שיבואו ויהיו איתי.
הם אמרו שהם לא באים בגלל פגישה חשובה שיש להם שמתקיימת בדיוק באותו יום. זין, זה בגלל הפגישה. זה רק בגלל שאכפת להם מכסף. כסף. ועוד פעם כסף. שום דבר אחר לא מעניין אותם.
ידיי תופסות חזק בדוש המקלחת ומפרקי אצבעותיי מלבינות.
נמאס לי מזה שהם לא רואים אותי.
מאותו יום, או יותר נכון לילה. הם פשוט שינו את דעתם וחשיבתם עליי במאה שמונים מעלות.
יצאתי מהמקלחת עם מגבת על מותני והבטתי סביב וראיתי שאין אף אחד בחדר. התקדמתי לארון ולקחתי בוקסר שמתי אותו עליי ונכנסתי למיטה. לפתע רשרוש של פתיחת דלת נשמע ומהר עצמתי את עיניי.
צעדים קטנים וחלשים נשמעו מתקרבים לכיוון המיטה, והריח המתוק שלה שאני כל כך אוהב נכח בחדר. ידיה הקטנות ליטפו את לחיי וייבבה חלושה נשמעה מתוך פיה. ״למה אתה עושה את זה לעצמך? למה אתה מרחיק אותי ממך..? לא הספקתי להגיד לך באותו לילה אבל.. ״ אמרה בעוד האצבע שלה עברה על שפתי התחתונה. ״גם אני אוהבת אותך...״ אמרה בקול חלש ושבור, אני מרגיש שליבי נשבר יחד עם קולה. אני פשוט מניאק שפגעתי בה ככה, לא מגיע לה ההתנהגות הזו. אני זוכר איך אתמול היא השתנקה מבהלה כשאמרתי לה שאני אוהב אותה. היא לא אמרה לי בחזרה אבל לא נפגעתי מזה כי ידעתי שקשה לה לסמוך על אנשים ולהראות את רגשותיה, אך כשאמרה זאת, הרגשתי איך חום מתלקח בתוך ליבי וחמימות מציפה אותי, והרצון היחיד שיש לי עכשיו זה לנשק אותה נשיקה רעבתנית ומלאת תשוקה, ולעשות איתה אהבה כל הלילה עד השעות הקטנות. לאחר מספר רגעים נשיקה קטנה ורטובה הורגשה על שפתיי וידיה התנתקו מפניי, ועכשיו רק קור הורגש במקום שבו היו ידיה.
לפתע הרגשתי את המיטה שוקעת לצידי והנחתי שהיא נשכבה לישון. אך קולות של יבבות ובכי נשמעו ברחבי החדר. כל כך רציתי לחבק אותה אבל כעסתי על עצמי, שהתנהגתי אליה בזלזול. לאחר מספר דקות היבבות נחלשו ואף פסקו אז הנחתי שהיא נרדמה.
הסתובבתי לכיוון גופה הקטן והבטתי בפניה היפות. עינייה נפוחות ואדומות מבכי ושפתיה נפוחות וצבועות בצבע ורוד בעוד סדקים מופיעים על שפתיה, כנראה מהנשיכות שלה. היא נושכת את שפתיה כשהיא בלחץ וכשהיא בוכה. פגשתי אותה לפני זמן כל כך קצר והתאהבתי בה במהירות. לפעמים זה מרגיש לי שזה בלתי אפשרי להתאהב בכזו מהירות, אך העולם לימד אותי שהמון דברים נראים לא אפשריים או מובנים, אבל תמיד יקרה הדבר הכי לא מצופה שחשבת שיקרה. כי כזה הוא העולם, בנוי מהפתעות.
התקרבתי בעדינות לגופה מבלי להעיר אותה והנחתי את ידי השמאלית על בטנה וראשי הונח בשקע צווארה והסנפתי את ריחה המתוק והמשכר. כי גם אם לא ארצה אני כבר לא שולט בזה. גופי נמשך אליה ללא רצוני.
לאחר כמה דקות שהתחממתי מגופה קמתי מהמיטה, שטפתי פנים וירדתי למטבח והתיישבתי ליד תומר שהיה לבד במטבח, בלי נפש חיה אחת. כנראה רון עוד לא קם.
״אחי מה עבר עליך אתמול?״ שאל לאחר שלגם מכוסו.
״כאב לי הלב לראות אותה ואותך ככה. פגעת בה.״ הוסיף ואמר בכוונתו לאמילי. ״אני יודע ואני מרגיש חרא שפגעתי בה, אבל לא יכלתי לדבר איתה והייתי בהשפעת אלכוהול וחצי מהדברים שאמרתי לה אני גם לא כל כך זוכר.״ אמרתי בתסכול והעברתי את ידי בשערי כשהנחתי את כוס הקפה שלי על השולחן והתיישבתי בחזרה.
״מה קרה?״
״אמא שלי התקשרה אתמול בשביל להודיע לי שהם לא יוכלו לבוא לאזכרה של מיה. ואתה יודע למה הם לא יכולים לבוא?״
״פגישה?״ שאל כבר מודע למצב שקורה בבית.
״כן אחי, פאקינג פגישה עם איזה מנכ״ל.״ הרגשתי את עצבי מבעבעים בדמי. ״אני באמת לא מבין אותם. הם צריכים להיות פה ביום הזה, זה חשוב לך. והם צריכים לכבד את זה לפחות. אבל אתה כבר מכיר אותם ויודע איך הם מתנהלים מאז אותו יום, אז אין לך כבר מה לעשות בנידון.״ אמר וקם לכיוון הכיור והניח את כוסו ולאחר מכן התקדם לכיוון ארון הממתקים והוציא ממנו וופלים, הוא נגס באחד מהם ולפתע שאלתי שאלה שישבה על ליבי ומוחי כבר הרבה זמן.
״נתפסת חזק על נועה אה?״ שאלתי בממזריות והרמתי גבה בעודו נחנק מהוופל. ״מאיפה הבאת את זה תגיד לי?״ התחכם ושתה מים, אך עדיין נשאר לעמוד מולי.
אני רואה איך הוא מתנהג לידה וליד בחורות אחרות שאיתן זה רק לסטוץ. הוא דואג לה כמו שאני דואג לאמילי. בערב של המסיבה בבית של דן עם שלושת הבחורים שהתחילו עם הבנות, כבר אז ידעתי שהוא אוהב אותה או מרגיש כלפיה משהו, אבל בטוח שהמשהו הזה הוא יותר מסתם ידידות מופלאה והוא מתכחש למה שהוא מרגיש, אך עדיין לא הצלחתי להבין למה.
״אני רואה אותך, ואת איך שאתה מסתכל עלייה. אתה דואג לה כמו שאני דואג לאמילי וכמו שרון אוהב את רעות. אתה מאוהב בה. ואל תנסה אפילו להכחיש!״ הזהרתי ואמרתי כעובדה.
״אני.... אני לא יכול להיות איתה.״ הצהיר בסבר פנים מתוסכלות.
פה כבר הבנתי שהוא אוהב אותה. כי אם לא, הוא היה מתנגד לדבריי.
״למה?״ שאלתי בהתעניינות ולגמתי מכוס הקפה שלי.
״כי אנחנו לא מתאימים. היא טובה מידי בשבילי.״ אמר, וכאב נשמע בקולו. לפתע רון הגיח מהמדרגות. ״אתם באים לסיבוב ברייזרים?״ שאל כשהופיע בפתח המטבח.
מאז שאנחנו בני ארבע עשרה נהגנו לנהוג ברייזרים שלנו ולהסתובב בשטח כדי לשנות אווירה וכדי להתרענן.