ישבתי על החומת לבנים הלבנה בשכונה שלי,לבשתי שורט גינס קצר וחולצת בטן שחורה עם כיתובים..בגדים ביתיים..
שתיתי את הקפה שלי וקיפלתי את רגלי חלקית משעינה את מרפקי על הירך שלי.
הסתכלתי על השכונה הענייה שבה חייתי וחייכתי..למרות העוני השכונה הזאת הייתה כמו משפחה אחת גדולה..הם תמיד דאגו לי ואני להם..
"מה את עושה שם למעלה?" הראש שלי הסתובב במהירות מבהלה "אה..שום דבר" כיכחתי בגרוני
"לעזור לך לרדת?" הוא מרים אלי גבות "אה..לא צריך" אני ממלמלת מניחה את הספל קפה שלי ומחליקה למטה,הוא מחזיק את המותניים שלי ומרכך את הנחיתה
"את יודעת שאני לא אוהב שאת אומרת לא" הוא מסובב אותי ומנשק את המעבר בין הצוואר לכתף שלי
אני מתכווצת וזזה בעדינות ממנו, הוא מגלגל עיניים תופס את ידי ומצמיד אותי אליו בחזרה "תפסיקי להתנגד"
הטון שלו רומז על שמץ של רוגז "ליאם..אני מצטערת אני פשוט.." אני נושכת את השפה התחתונה שלי בנסיון להגיד את זה בצורה שלא תישמע מרגיזה "אני לא רוצה מערכת יחסים וזה מעיק עלי אני פשוט לא ממש מעוניינת" אני מכחכחת בגרוני
הוא מסתכל עלי בהרמת גבה ומגחך "אני יכול לשנות את זה אם תתני לי" אני מנידה בראשי בתנודות קטנות
"אני לא מעוניינת..אני.." הוא תופס אותי מצמיד אותי לקיר..המפגש של הגב שלי בקיר הוא לא נעים
"אבל אני מעוניין, ואם אני רוצה משהו אני מקבל אותו. אז זה או שתתנהגי יפה או שאני אכריח אותך"
"אבל.." הוא מסתכל עלי בכעס "אני לא רוצה לפגוע בך" הוא אומר בקול מאיים "אז אל פאקינג תגרמי לי" הוא חובט בקיר עם אגרופו ואני נבהלת
"אני חושבת שאתה.."הוא מסתובב "תשתקי ותקשיבי לי טוב" הוא מחזיק את הזרועות שלי בחוזקה-
הולכים להישאר שם סימנים בכל מיני צבעים..אני בטוחה..
"לי לא אומרים לא" העיניים שלו בוערות בכעס,מבטו אפל "בפעם הבאה שאת מסרבת לי את תקבלי את מה שמגיע לך. הייתי מאופק מידי עד עכשיו" נשכתי את השפה שלי
"אתה מכאיב לי" אני ממלמלת בהיסוס "זאת האזהרה האחרונה שלי מתוקה" הוא מוריד את ידיו
"עכשיו בואי נגיד בוקר טוב כמו שצריך" אני מבולבלת כשהוא מנשק אותי,הוא מנסה להעמיק את הנשיקה אבל אני לא מגיבה מההלם..תוך שניות אחדות ידו פוגשת בלחי שלי ואני נופלת לרצפה מחזיקה את הלחי שלי,מתייפחת.
"הזהרתי אותך" הוא חושק שיניים "קומי" הוא מצווה בקול קשה.
אני קמה ברעד,הוא עוזר לי "אנחנו יוצאים היום בערב,אז תלבשי משהו יפה" הידיים שלו נכרכות סביב הבטן שלי כשהוא מחבק אותי מאחור
"אין לי.." שתקי פשוט סתמי ת'פה "קחי את הכרטיס שלי ותקני איתו מה שבא לך" הוא מושיט לי את כרטיס האשראי שלו "זה בסדר" אני מהססת "פשוט קחי כבר" הוא אומר בנימה עצבנית ואני לוקחת את הכרטיס מידו בבהלה
"יופי" הוא אומר בנימה רגועה עם שמץ של כעס "עכשיו כשאת מבינה אותי אז תשתדלי להיות יפה,אני לא אצא איתך כשאת מוזנחת" הוא חוצפן הוא מודע לזה?
"בסדר" אני נושפת "יופי יקירתי,אני צריך ללכת,יש לי כמה ישיבות לעשות היום,אבל אני לא אאחר" הוא שותל נשיקה בלחי שלי והולך.
קניתי שמלה חמודה בצבע אדום ונצמדת לקימורים שלי ,השרוולים שלה היו בגובה של המחשוף ככה שחשפו את הכפתיים שלי ונפשכו עד המרפקים שלי. השמלה עצמה נמשכה עד לברכיים שלי,היא הייתה צמודה מסטן לא ממש מבריק..האיפור שלי היה איפור בסיס עם אליינר דק שלא ממש נראה ועשיתי תסרוקת של קוקס פרוע ואלגנטי בשיערי החום. לא רציתי להשקיע,אז כל הבחירות שלי היו פשוטות ולא השקעתי בהן הרבה מאמץ..נעלתי את נעלי העקב הגבוהות בצבע שחור לקה ושמתי ליפ גלוס שקוף כששמעתי את הדלת נפתחת.
ליאם נכנס,הבעה מרוכזת על פניו לפני שהבחין בי..הוא נשען על המשקוף וסרק אותי ואז חיוך התפשט על פניו
"אני רק צריכה לדבר עם כריסטיאן הוא לא.." הוא קוטע אותי "אמרתי לו כבר" הוא נפנף את ידו בביטול
"בסדר" אני ממלמלת "את נראת נחמד" הוא מחייך חצי חיוך-ווטאבר.
"בואי נלך" הוא מושיט לי את ידו ואני בולעת את הרוק שלי לא בטוחה אם כדי..אני עוקפת אותו בראש מושפל ומתקדמת אל היציאה.
הוא תופס את זרועי וגבי נחבט בחזה שלו ,היד שלו נכרכת סביב המותן שלי והוא פותח את הדלת כדי שנצא ולאחר מכן סוגר אותה מאחורינו.
הוא מרים את דלת המכונית שלו ומושיט לי יד לעזרה-אני לא לוקחת אותה מתיישבת ברכב.
הוא סוגר את הדלת ומתיישב לידי "מה גורם לך להיות כל כך מרגיזה?" אה..תודה (?)
"מה?" אני ממלמלת לא מבינה "את מתנהגת כאילו את נגעלת ממני או משהו" לא שזה לא נכון
"סליחה" אני ממלמלת בהיסוס והוא מגחך-שאר הנסיעה עוברת בשקט
"את לא מדברת עם הבנים-עם אף אחד מהם,אבל את יכולה לחפור עם הבנות כמה שבא לך" הוא סוגר את הדלת מאחורי ואני מהנהנת חלושות,הוא מצמיד אותי לדלת הרכב ומנשק אותי,הבטן שלי מתהפכת בגועל ופחד מהקרבה אליו..אני שונאת אותו.
"בסוף גם על זה תחטפי" הוא ממלמל ושפתיו מברישות את שלי,הפה שלי נפתח אוטומטית למשמע האיום והוא רואה בזה אישור להכניס את הלשון הדוחה שלו.
אני מתפללת שהוא יסיים עם זה כבר,הייתי יורקת לצד אבל אני קצת יותר מידי מפחדת.
"היי ח'ברה" היד שלו כרוכה מסביב למותני "לכי לבנות שם" הוא אומר מתיישב בספות השמורות שבמועדון ואני הולכת ומתיישבת עם כמה בנות שם. "מי את?" אחת מהן..ממש יפה-פונה אלי "אני אמ.." איך אני מגדירה את זה? "את עם ליאם" לא "כן" אני ממלמלת
"בערך" אני מכחכחת בגרוני "מה שמך?" היא מחייכת אלי "פרלה" אני ממלמלת
YOU ARE READING
different (Liam Payne fanfic translated)~hebrew~
Fanficי פרלה ברט היא בחורה שקטה ומהורהרת שחיה בכוחות עצמה מגיל 17 בשכונת עוני, יש לה דירה קטנה,עבודה שקיבלה זה עתה במסעדה יוקרתית.. ...
