different (Liam Payne fanfic translated)~hebrew~

Chapter One

"באמת תודה כריסטיאן,אני.." הוא קטע אותי"אני לא מוותר לך פרלה,אין מצב שאת מסרבת" הוא התעקש

"אבל אני לא.." נשפתי "אני לא אוהבת לפנות לאנשים,אני אשמח להיות המארחת " כריסטיאן מתח את שפתיו בקו ישר

"בסדר אני אתן לך תוספת מיוחדת אם תהי מלצרית." הוא נשען קדימה "500 דולר לשבוע" גאד דאמט "אני.." אני ממש לא הולכת לצאת טפשה "בסדר" אני נושפת

"יופי" הוא מחייך "תתחילי מחר" הוא אומר מרוצה "אני יכולה להתחיל היום?אני פשוט צריכה את הכסף ממש מהר" אני מגרדת את ראשי ,כל תנועותי חסרות מנוחה מחוסר הנוחות שהמילים האלה מעוררות בי.

"אין בעיה" הוא אמר בשמחה ונתן לי חולצה שחורה עם הלוגו של המסעדה היוקרתית וסינר עם כיסים שבתוכם התחבאו פנקס ועט

הנהנתי לעברו בקצרה ויצאתי לעבוד. כריסטיאן נילחם עלי כנראה לא לחינם..הרבה בעלי עסק רצו אותי לאחר שהפגנתי את הזיכרון לטווח הארוך שלי.

השעה הבאה עברה מהר ובהבחנתי שהשעה כבר 6 בערב.

"פרלה" ג'וי –הטבחית קראה לי לחדר האחורי "תאכלי ילדתי" היא הניחה צלחת עם ריח נהדר "ותמהרי כי עוד מעט באים לפה אנשים שסחרו את המקום להערב וצריך לעשות רושם טוב." היא מתחילה לנקות את הכלים בזריזות

לכבוד הביקור.

וואו,לפי השולחן הערוך נראה כאילו בני מלוכה או משהו בא לאכול פה. השולחן ערוך בצלחות הכי יקרות ומושקעות של המסעדה,אומנם השולחן לחמישה אבל מכיוון כריסטיאן רוצה לעשות רושם ממש ממש טוב הוא שם את שולחן המהגוני שעשרה אנשים יכלו לשבת סביבו-אולי במעט צפיפות..אבל בשבילי זה אומר המון.

בשבע וחצי מגיעים 5 גברים צעירים למדי,כמה מהם נראים עדין בגיל העשרה המאוחר.

אני ניגשת אל 5 הצעירים ושואלת בקול הכי רם שברשותי "מה תרצו להזמין?"

הבלונדי שובר את השתיקה ראשון "סטייק מדיום ריר" הוא אומר בנועם ואני מהנהנת "אני אקח את אותו בדבר" בנער המזוקן בעל הבלורית השחורה מרים את ידו.

"אני אקח את דג הטונה שלכם" הגבר הצעיר שיושב בכיסה שבראש השולחן פונה אלי מצביע על השם "אני אקח את אותו הדבר״ הנער בעל העיניים הכחולות פונה אלי "אני אקח את הספיישל של הערב " המתולתל אומר ואני מהנהנת "משהו לשתות?" אני מרגישה קצת בנוח לדבר שוב "קנקן תפוזים" הגבר בראש השולחן מדבר ראשון "בירה" המולתל מרים יד "אני אקח בקבוק ש יין לבן" הבלונדיני מהנהן לעברי "אני ולואי פה נקח יין אדום,תשתדלי משנת 2000" הנער עם הבלורית השחורה מהנהן לעברי מדבר בקול נעים ונמוך כמו כל האחרים.

"את בטוחה שתזכרי את כל זה?" הבלונדיני מגכח , אני חוזרת על ההזמנות שלהם במהירות כדי לבדוק שאני זוכרת