different (Liam Payne fanfic translated)~hebrew~

Chapter 11

ריין עשתה לי שתי צמות ששימשו סוג של כתרואחר כך חיברה את חתיכות השיער המיותרות לפקעת הנמוכה.

אחר כך היא עברה שוב לקדמת הפנים שלי והוציאה שתי חתיכות שיער כדי שישמשו מסגרת נחמדה לפני שלי..

כל התהליך הזה של האיפור והתסרוקת נמשך 10 דקות  בגלל שיתוף הפעולה של ריין ואלבה.

הן הכניסו אותי במהירות לשמלה ונתנו לי לבחון את עצמי. השמלה בצבע אופוויט(צבע עור)-הכתפיות היו עבות ,הן חצו את החזה שלי ב וי עדין ולא חשוףיותר מדי,מאחור הן הצתלבו ויצרו מחשוף נחמד עד מעל לאמצע הגב. חוץ מהחלק העליון-השמלה ממש נצמדה לקימורים שלי בעדינות והאורך שלה היה קצת מעל הברכיים שלי

"למה הכל חגיגי?" אני מקמטת את גבותי בבלבול "זה לא חגיגי בכלל" ריין מגחכת "זה רשמי..ומעכשיו את תראי ככה תמיד אם זה תלוי בו" החיוך שלה נשאר על שפתיה בזמן שהיא עוזרת לי לנעול נעלי עקב גבוהות בצבע השמלה.

הם עוזרות לי לעמוד "את יודעת ללכת עם זה?" אני מהנהנת "כן,הלכתי עם גבוהות יותר בעבר" אני ממלמלת

"אוקי,בואי" ריין מלווה אותי אל החדר בו כולם נמצאים,היא מקישה על הדלת ולאחר 5 דקות ליאם יוצא

"יופי,חיכינו לך" הוא מנשק את המצח שלי "בואי" הוא לוקח את ידי "ריין,תבקשי מהאנשים להיכנס בבקשה." הוא מבקש בצורה נחמדה ופותח למעני את הדלת.

הוא מתיישב על כורסת יחיד ומסמן לי לשבת על זרוע הספה "אני מפחדת" אני אומרת בכנות ועיני פוגשות בשלו "אל תדאגי,אני פה והמאבטחים שלי.." שני אנשים נכנסים ואני מזהה אחד מהם מהמועדון כשאמרו שהוא החייל שלו.. "המאטבחים שלי פה" הוא מהנהן והם עומדים משני צדדנו

"אם את רוצה להגיד לי משהו תדברי איתי באוזן,אל תצייצי מילה " הוא אומר לוחץ את ידו על ידי ואז הוא עוזב אותה וידו נחה על גבי התחתון,אני יכולה לראות כמה הוא דואג ולחוץ..

אבל הוא לובש בתוך שתי שניות הבעה קשה וקשוחה,משכל רגליים בגבריות ומניח את מרפקה של היד השניה על זרוע הספה השניה,אגודלו משחק בטבעת שעל קמיצתו.

ההבעה שלו אדישה וקשה והוא מרים גבות אל שני האנשים.

"אדוני " אחד החיילים של ליאם פונה אליו "זה הפרטים על הסכסוך" ליאם אוחז בניירת והבעה סתמית על פניו הוא מדפדף בשעמום ואז עיניו נעצרות על שורה כל שהיא "וממתי אתם מציבים לי תנאים?" ליאם אומר ומרים אליהם גבה ,הגבר השמאלי מכחכך בגרונו "לכל אחד מאיתנו יש אינטרס לרצות להיות שותפים אבל הסכסוכים שלנו באם מאי ההסכמה..."ליאם קוטע אותו "למה באתם אל בורר אם אתם מציבים תנאים?" הוא מוציא 3 ניירות מהתקיה מחזיק אותה..שאר הניירת שנשארת בתוך התקיה נזרקת על הרצפה .

הוא לוקח את הדפים וקורע אותם "אני מציב תנאים ח'ברה,אל תטעו לעולם" הוא מסיים לקרוע את הדפים ומשחרר אותם ככה שהם מתעופפים באויר ונחים על הרצפה לבסוף

"כריסטופר רוצה נישואים בשביל לחבר את שני העסקים,האם אני טועה?" הימני זע במושבו

"הבנת נכון אדוני" הוא אומר בקול מחוספס "אני רוצה שהוא יבחר אחת מהבנות שלו כדי שתתחתן עם הבן שלי" האיש..כנראה כריסטופר ,מדבר.

"ולמה אתה..פאלביאן,לא מסכים עם ההצעה?" הוא מרים לעבר האיש גבה.

"הבנות שלי מאוד חשובות לי" הוא מסדר את הצווארון שלו  "אני אוהב אותן ואני חושב שהן צריכות לבחור עם מי להיות" הוא משפשף את כפות ידיו במכנסיו.

אני מתכופפת אל ליאם ולוחש לו באוזן "הוא משקר,הוא מסתיר משהו ליאם" אני מתרוממת ויוצרת איתו קשר עין.

הוא מהרהר  ואז מסמן לאחד השומרים שלו להתייצב לצידו

אחרי שהשומר לידו הוא מסמן לו להתכופף ולוחש לו משהו באוזן "מה התנאים הנוספים?" ליאם ממשיך לדבר,אבל אני מבינה מטון הדיבור שלו ומהדרך בה האגודל שלו מלטפת בעיגולים את גבי התחתון שהכל כבר נגמר.

לאחר 5 דקות השומר מופיע שוב ולוחש לו כמה דברים,ליאם מצעף את עיניו ולאחר מיכן מסתכל על שני הגברים מולנו.

"כריסטופר,שלושת הבנות,אישתו והעסקים שלו מעכשיו ברשותך,אבל עליך להקשיב לתנאים הבאים: תנאי ראשון,אתה מתייחס בכבוד לנשים,לא באלימות ולא בחוסר סבלנות. תנאי שני, אתה בה הנה עם הבנות והבן שלך ואני בוחר בשבילו את הילדה.." הוא נקטע על ידי פאלביאן "מה זאת אומרת,אתה לוקח ממני הכל!" הוא אומר בזעם

ליאם מרים את ידו ומשתיק אותו "התנאי השלישי הוא שאני אהיה שותף בעסקים האלה ושאני אהיה שותף בכל ההחלטות" הוא מסתכל על כריסטופר המותפע בקשיחות "כן אדוני" הוא ממלמל

"עכשיו אתה " הוא פונה אל פאלביאן בזמן שהשומרים ניצבים משתי צידיו מוודאים שהוא נשאר במקום "אתה הולך למקום שכסף"הוא מהרהר בבחירת הניסוח

"ובכן כסף לא משחק שם תפקיד" אני בולעת את הרוק שלי בבהלה בזמן ששני השומרים סוחבים אותו החוצה והוא מנסה להתנגד.

כריסטופר מתרומם מכסאו וליאם מתרומם גם הוא –הם לוחצים ידיים וכריסטופר רוכן קדימה לאוזן שלו ואומר כמה דברים,ליאם משיב דברים,רוכן אליו חזרה והם מהנהנים אחד לשני.

ליאם מלווה את כריסטופר החוצה ולאחר שהם מסיימים לדבר ,הוא סוגר את דלת היציאה מהחדר אחריו וניגש אלי"יש לנו חצי שעה עד הפגישה הבאה,בואי" הוא תופס אותי בשורש כף היד וגורר אותי אחריו אל החדר שלו.

כשהוא סוגר את הדלת שתי ידיו תופסות את צידי פני והוא מנשק אותי.

מבולבלת,אני נשארת נטועה במקום ולא משתפת פעולה "משהו קרה?" אני ממלמלת כשהוא מחבק אותי ומבטינו מצטלבים "לא" העיניים שלו מסגירות את השקר,אבל אני מניחה לעניין ונותנת לו לנשק אותי

"עכשיו כולם יודעים שאנחנו זוג,את יודעת את זה..נכון?" העיניים שלי נפערו "אתה.." שוב פעם אני מתאכזבת ממנו..

"שוב תכננת את הכל" אני לוקחת צעד אחורה,מנידה בראשי ויוצאת מהחדר מאוכזבת וכועסת.