different (Liam Payne fanfic translated)~hebrew~

Chapter Six

עברו כבר שלושה ימים וחשבתי שהוא סוףסוף הבין שהוא צריך לעזוב אותי. אבל זה לא קרה..

היו דפיקות חזקות בדלת וקמתי לפתוח-ברגע שהנעילה הוסרה הדלת נפתחה בתנופה והלכתי אחורה בבהלה כדי לא לקבל אותה בפרצוף.

ליאם היה שם,הוא נראה נורא-היה לו חתך על הלחי שעדין דימם ועיגול סגול מסביב לארובת העין הימנית..היה לו עוד כמה סימנים כחולים בסנטר וכאלה והוא נראה ממש חרא.

הוא נכנס מיד לאחר שהדלת נפתחה,תפס אותי ונישק אותי,בהתחלה הייתי קפואה כולי,עמדתי במקום,בהלם..

אבל אחרי כמה שניות התעשתי ונלחמתי בו "מה אתה עושה פה?" צייצתי בקול מפוחד ,הוא נאנח מגלגל עיניים והתקרב אלי תופס את הזרוע שלי ומסובב אותי מחבק אותי מאחור ,הסנטר שלו נח על הכתף שלי כשהוא התחיל לדבר

"הייתי במעצר" הוא הזיז את השיער שלי לצד השני,מסלק אותו ואז הניח את הסנטר שלו על הכתף שלי חזרה "אתה מה?" ניסתי להשתחרר אבל הוא הידק את האחיזה שלו באזהרה ולאחר מכן חיבק העביר את הידיים שלו מעל הידיים שלי וככה ניטרל אותם.

"הייתי עצבני אז הלכתי לסיים את מה שהתחלתי עם הנער האדיוטי הזה מהמועדון והזמינו לי משטרה ובסופו של דבר" הוא נאנח

"אחד החיילים שלי סיים את העבודה בשבילי ועכשיו הוא מואשם ולא אני" אני מרגישה שהוא מחייך

הוא שותל נשיקה על הצוואר שלי ואני מתכווצת "מה קרה לנער ליאם?" אני שואלת בקול רועד

"הוא מת" הוא ממלמל ופניו קבורות בצווארי.

"הוא מה?" לחץ מצטבר בחזה שלי ואני מנסה להתרחק ממנו "הוא מת" הוא אומר בפשטות ומסובב אותי אליו

הוא סורק את הפנים שלי ומחזיק את הסנטר שלי.

בסוף הוא מוריד את הזקט המחוייט שלו ו מחזיק בי מחדש.

הוא רוכן אלי ואני מנסה להתחמק "אל תנסי אותי פרלה" אני מפסיקה לנוע ברגע שהוא אומר את זה והוא רוכן אלי ומנשק אותי..בהתחלה זה בעדינות,ברוגע ובאטיות וככל שהזמן עובר זה נהיה פרוע יותר.

הוא מתחיל ללכת אחורה לכיוון החדר שלי ואני מנסה לעצור אותו..אבל הוא מתכופף וכורך את הידיים שלו סביב הישבן שלי,מרים אותי מעל הקרקע ככה שהוא יכול לסחוב אותי בלי בעיה.

הוא בועט בדלת וסוגר אותה אחריו ,מנשק את הצוואר שלי ואני מתפללת שכלום לא יקרה מעבר לזה בזמן שאני מנסה להתנגד.

הוא מפיל אותי על המיטה ועולה מעלי במהירות,מחזיק את עצמו באוויר,המפשעה שלו פוגשת בשלי והוא נאנח

"תיהי ילדה טובה" הוא אומר בקול צרוד ומנשק את הצוואר שלי.

הידיים שלו יורדות אל השורט שאני לובשת ואני תופסת את היד שלו "בבקשה לא" אני מתחננת והוא מגחך "אני יודע שאת בתולה" הוא מחייך

"אל תדאגי" הוא מחייך חיוך חושף שיניים..טוב-על השיניים האלה רופאים הרוויחו כמה מליוני דולרים..

הוא מתחיל להוריד את השורט שלי ואני מצמידה רגליים כדי להקשות עליו.

הוא מנסה להידחק אל בין הרגליים שלי אבל אני מתנגדת,הוא נאנח ונדחק בכוח ,מוריד את השורט במהירות

הוא משליך את השורט לאיזו פינה ומתחיל לנשק אותי.

הידיים שלו עוברות על הגוף שלי באינטמיות,אני מנסה לדחוף אותו ולגרום לו להפסיק אבל הוא מעמיק את הנשיקות שלו באזהרה ותופס את הידיים שלי - מרים אותן מעל הראש שלי "בבקשה תפסיק" אני מתחיל לנסות לבעוט בו עם הרגליים "תרגעי" הוא אומר בזעף חוזר לנשק אותי.

אני ממשיכה להתנגד לו בזמן שהוא מוריד ממני את הגופיה.

השפתיים שלו מתחילות לשתול נשיקות על קו הלסת שלי..הצוואר ואז על המחשוף שלי.

אני בולעת את הרוק שלי בכבדות ודמעות מצטברות בעיניי "יפייפיה" הוא שותל נשיקה בחריץ שנוצר בין השדיים שלי "תפרמי לי את הכפתורים" הוא פוקד עלי.

אני שולחת ידיים אל הכפתור הראשון אבל לא מצליחה לעשות את זה,היד שלי לוחצת על החזה שלו בהיסוס,אני מפחדת,אני לא רוצה שזה אהיה ככה..לא איתו ולא פה.

"קדימה פרלה" המגע שלי בו כבר משפיע עליו וזה ניקר לעין כי עכשיו אחרי שנגעתי בו,הקול שלו צרוד והעיניים שלו פרועות.

"בבקשה" אני אומרת בלחש "אני לא אפגע בך" הוא אומר כאילו זה מובן מאליו "אני.." הוא קוטע אותי "פרלה" הטון שלו מזהיר. אני מהססת ובסוף שולחת את הידיים שלי אל הכפתורים-אני פורמת את הראשון באטיות וככה אני מנסה להמשיך ולדחות את הרגע..ונראה שהוא נהנה.

אני מגיעה לכפתור האחרון ומנסה למשוך שוב את הזמן,אבל הוא מסתכל עלי וניצוץ חטוף של אזהרה עובר בעיניו החומות.

אני פורמת את הכפתור האחרון "תורידי אותה" הוא פוקד עלי מנשק את צווארי ואני מורידה בעדינות ואטיות יתרה את החולצה,בסוף החולצה נזרקת גם היא לאיזה חור בחדר שלי והוא מבקש ממני להוריד לו גם את הגופיה שהוא לובש.

אני מכחכחת בגרוני באי נוחות "ליאם בבקשה" אני מתחננת בפניו

"בבקשה אל תעשה את זה" אני מבקשת ממנו בטון מפוחד,הוא מסתכל עלי "אני לא אפגע בך" כן בטח,עד עכשיו זה כל מה שהוא עושה.

"בבקשה מימך" אני מתחילה לבכות,הוא מחייך אלי חיוך טוב,חיוך יפייפה..בפעם הראשונה אני רואה את היופי שכולם רואים בו.

"אל תדאגי,אני אשמור עליך" הוא מוחה את הדמעות שלי בעדינות ורוכן אלי..

הוא מפתיע אותי כשהוא מנשק את קצוות עיניי,אני עוצמת עיניים "אני לא רוצה" אני מושכת באפי הוא נאנח "אני לא מוכנה,בבקשה אני לא רוצה" אני מתחננת "אני אשתדל לא להכאיב לך אוקי?" הוא מסיט שערה סוררת מפני "אני לא אפגע בך" היד שלו עוטפת את הלחי שלי והאגודל שלו מנקה את שרידי הדמעות מתחת לעיניים שלי "אל תדאגי"