"כריסטיאן" אני נכנסת אל המשרד,הוא מרים את הראש ומחייך אלי
"כן יקירתי?" הוא סוגר את הקלסר שעד עכשיו עיין בו פונה אלי
"אני מצטערת על כל החיסורים שלי..אני.." הוא קוטע אותי בנפנוף יד וחיוך נחמד
"אין על מה להצטער,ליאם מדבר איתי ואני יודע שאתם זוג,זה בסדר" אנחנו לא זוג אבל ווטאבר
"בסדר..תודה" אני מהנהנת אליו הנהון קטן ויוצאת.
כשאני מסיימת את יום העבודה (17:00 בערך ) אני מתקדמת לכיוון מרכז העיר וקונה פרחים בורדים בצבע אדום..הפרחים האהובים עליה.
אני משלמת למוכרת ויוצאת עם הזר,לוקחת מונית אל בית הקברות.
"תודה" אני ממלמלת לעבר הנהג ומזדרזת לכיוון הכניסה.
" מרסדס לימה" אני מבקשת שיבדקו לי איפה היא..הרבה זמן לא ביקרתי את הבן אדם הכי חשוב לי בעולם.
"חלקת הנוער,השורה לפני הימנית הקיצונית" האישה מחייכת אלי חיוך מנחם ואני מסרבת לקבל את תנחומיה-מהנהנת לעברה והולכת
אני מחפשת בעזרת עיניי את הקבר שלה ועיניי נעצרות על השם שלה. מיד דמעות עולות בעיניי,אני ניגשת אל השם של החברה הכי טובה שלי,מחליפה את הפרחים הקמלים בפרחים החיים והיפים שקניתי.
הדלקתי את הנר ושמתי אותו בתא
נאנחתי בעצב"אוי מרסדס" מלמלתי בזמן שדמעות התגלגלו מעיני אל הקבר "אני מרגישה כל כך בודדה עכשיו" אני נושכת את השפה התחתונה שלי ."אני מרגישה שכולם עזבו אותי" אני פורצת בבכי "ועכשיו הוא הופיע ולא עוזב אותי" אני מתייפחת "אני מבולבלת,אין לי מושג מה אני עושה" אני לוחשת
"אני פשוט מרגישה שאני מאבדת את עצמי מרסדס" אני מנידה בראשי
"הכל עדין רודף אותי,הסיוטים מאותו הלילה עדין רודפים אותי,אני מתעוררת מהם כמעט תמיד" אני מרימה שיער שברח מזנב הסוס שלי אל מאחורי האוזן שלי
"עזבת אותי להתמודד עם הכל לבד,את הבטחת לי שלא תעזבי אותי" אני מתחילה לבכות בקלניות "אני אוהבת אותך אחותי" אני מלטפת את השם שלה "אם הייתי יכולה לראות אותך רק עוד פעם אחת כדי להגיד לך תודה" אני מושכת באפי
YOU ARE READING
different (Liam Payne fanfic translated)~hebrew~
Fanfictionי פרלה ברט היא בחורה שקטה ומהורהרת שחיה בכוחות עצמה מגיל 17 בשכונת עוני, יש לה דירה קטנה,עבודה שקיבלה זה עתה במסעדה יוקרתית.. ...