"את יוצאת עם ליאם פיין?"
ג'והאנה-אחת המלצריות,ניגשת אלי "לא" אני ממלמלת "את יודעת שכל העיר מדברת על זה..נכון?" הטחתי את הכלים שבידי על הכלים שבכיור והסתובבתי אליה "לא אני לא יודעת" אני אומרת בנימה עצבנית ומסירה את הכפפות שלי וזורקת אותן על השיש.
אני יוצאת מהמטבח בעצבים אל הבר ומטפלת בכמה הזמנות שיש שם.
אחרי שאני מסיימת אני מחכה כבר ש 5 הדקות האחרונות של המשמרת שלי יגמרו.
כשהמשמרת שלי מסתיימת אני אוספת את הדברים שלי והולכת לתחנת האוטובוס.
אני מתקדמת אליה עד שאני שומעת מאחורי מכונית שנוסעת במהירות,המכונית נעצרת בחריקת בלמים.
שני בריונים בשחור יוצאים מתוכה "זאת היא" אחד מהם אומר
אני נתקפת בהלה והרגליים שלי כבר מתחילות לרוץ מאנסטינקט טבעי.. "ילדה,תעצרי" אחד מהם צועק בזמן שהם רודפים אחרי אני מתחילה לרוץ מהר יותר,לוקחת פניה מפתיעה בפינה. אני מסתכלת לאחור רואה שנפטרתי מהם ואז ממשיכה ללכת לאט יותר-נרגעת קצת.
אני מגיעה לרחוב הראשי עוברת במעבר חציה.
ואז שתי ג'יפים שחורים חוסמים אותי מהצדדים בחריקת בלמים,יורדים מכל רכב שני בריונים. אני בקושי בולעת את הרוק.
אני מסתכלת לצדדים ואז מתחילה שוב לרוץ..אבל הפעם מישהו תופס אותי לפני שאני מתרחקת וגבי פוגש בחזה הקשה של אחד מהם,לאחר שניה בדיוק מופיע גונדוזיל שני,הו מטפטף חומר מרדים ואני נאבקת אני מתחילה לבעוט בשומר מאחורי-מתנגדת לתת להם לנצח אותי כל כך בקלות. אני תוקעת את העקב שלי קרוב למפשעה של זה שמאחורי והוא מתכווץ "תביא את החרא הזה" הוא גוער וחוטף את צמר הגפן מידיו של אחד האדיוטים האחרים.
אני עדין נאבקת כשהיד שלו מכסה את הפה והאף שלי ,הרעשים האחרונים שאני שומעת זה צעקות "חטיפה,חוטפים נערה!" ואז הכל משחיר...
אני מתעוררת לאט לאט-הכל מסתובב לי,מטושטש..
אני מסתכלת סביב משפשפת עיניים ופתאום אני קולטת שאני לא בדירה שלי,אני קופצת בבהלה למראה הטלויזיה הדלוקה ממולי.
אני מסתכלת מסביב...דיימ! החדר הזה הוא בגודל הפאקינג דירת שני חדרים שלי!
המיטה שעליה אני יושבת עשויה מעץ אורן שיש עליו חריטות אנדיאניות,הכיסוי שלה(הבד שעל המזרן הצפיות) בצבע שחור והפוך מכוסה בבלבן.
YOU ARE READING
different (Liam Payne fanfic translated)~hebrew~
ספרות חובביםי פרלה ברט היא בחורה שקטה ומהורהרת שחיה בכוחות עצמה מגיל 17 בשכונת עוני, יש לה דירה קטנה,עבודה שקיבלה זה עתה במסעדה יוקרתית.. ...
