הפנים שלי מכוסות כמעט לגמרי בידיו.
אנחנו עדיין מתנשקים,שום מילה לא נראת מספיק מתאימה כדי להתחיל לדבר.
הוא מתנתק ממני ולוקח את את המעיל שלו,מלביש אותו בזמן שאני עומדת ממצמצת בשוק ולא מוצאת את הדרך להוציא מילים מהפה
"אני הולך" הוא אומר לוקח את המפתחות והפאלפון שלו ויוצא
צליל נפלט מפי אבל הוא לא ברור,אני בולעת רוק וממצמצת פעמיים
מה לעזאזל זה הי?מאיפה זה בא? זאת אומרת..זה טוב לדעת שהוא מרגיש רגשות זהים לשלי אבל..
אני הולכת אל הדלת ויוצאת "אתה לא יכול פשוט להגיד לי שאתה אוהב אותי וללכת" אני מודה לה שנתן לי את היכולת לדבר בחזרה
"אין לי מה להגיד יותר" הוא מושך כתפיים "מה זה משנה? למה בכלל בחרת להגיד את זה פתאום?" אני ממלמלת "ביקשת הסבר" אני מכווצת את גבותי "מה?" אני מסתכלת עליו
"ביקשת הסבר להתנהגות שלי,אז אמרתי לך. אני מקנא,אני שונא שבנים אחרים מסתכלים עליך ואני שונא שהם מדברים איתך כי אני אוהב אותך" הוא אומר את זה כמובן מאליו ומסתכל עלי
אני מנידה בראשי וחצי חיוך מתפשט על פני בבישנות
"אני מצטערת" אני ממלמלת "על מה?" הוא ממלמל בחזרה "שאמרתי לך דברים שלא התכוונתי אליהם,כעסתי" אני אומרת בבישנות משחקת באצבעותי בראש מושפל.
לאחר כמה שניות אני מרגישה חיבוק ומרימה את הראש,הוא מחייך אלי "לא אמרת משהו שהוא לא נכון,באמת התנהגתי ביהירות וללא מחשבה,מנהיג ובמיוחד במאפיה יכול ליפול ממש מהר עם הרגלים מחורבנים כאלה" הוא מצמיד אותי אליו ממותני "עכשיו את מבינה למה אני צריך אותך?כי את
כל מה שאני צריך" זה נשמע כמו תשובה שלא עונה על השאלה אבל אם מפעילים את ראש יש בזה משהו עמוק יותר.
"גם אני אוהבת אותך" אני אומרת מחבקת אותו,הוא נאנח "חשבתי שאני לעולם לא אשמע את זה" הוא מנשק אותי בעצם הלחי השמאלית
"אתה חייב ללכת?" אני שואלת בביישנות "לא,רציתי ללכת רק בגלל שלא ידעתי איך להמשיך את השיחה,אני לא טוב בזה" הוא אומר ואני מגחכת "שקרן" אני אומרת בלעג והוא מוציא לשון מקמט את האף בדרך
"אתה סתם עושה מעצמך חסר השכלה אבל אתה יותר חכם מכל האנשים סביבך" אני מהנהנת מחייכת ומרימה גבות ,הוא מנשק אותי
"חמודה" הוא נותן לאף שלי ליטוף עם האצבע
"אני הכי חמודה" אני אומרת לוחצת על האף שלו חזרה
"תגורי איתי" אין מצב "אני לא רוצה להיות תלויה בך,מה אם תתחרט?"
הוא מגחך בלעג "אני לא אתחרט" הוא קובע מחבק אותי
"אני לא יודעת ליאם" אני לא רוצה סתם להסכים ולהצטער על זה
"אני לא הולך לוותר פרל" הוא מודיע
"אבל.."הוא קוטע אותי "אני אחטוף אותך" הוא מאיים בצניות
אני מגחכת "בסדר,אבל אם משהו קורה אתה מחזיר לי את הדירה" אני קובעת "רוצה את זה גם בכתב?" הוא אומר בצניות כאילו זה מובן מאליו
אני נושפת "בסדר" אני עדיין מהרהרת אם כדאי לי
הוא אמר שהוא יחזיר לי את הדירה ברגע שארצה
"בסדר" אני נושפת,הוא מחייך בניצחון "בואי נלך לארוז" הוא מושך אותי אחריו בעדינות לחדר שלי
"מ..מה,עכשיו?" אני ממצמת בהפתעה ,הוא מגחך,מבהיר את התשובה הרטורית לשאלה הזאת.
"אל תסחבי את זה אני בא לעזור" כן......בטח שאני הולכת להקשיב לך..
המשכתי לגרור את עצמי ומעדתי ליד השער,הוא תפס אותי "אמרתי לך" הוא מלמל ברוגז ,הסמקתי במבוכה ואשמה
"רק ניסיתי לעזור" שיחקתי באצבעות שלי במבוכה "אני יודע,אבל אמרתי לך שלא" הוא נאנח
"בסדר" אני ממלמלת ומתיישבת במושב שליד הנהג
הוא מתיישב במושב הנהג,סוגר את הדלת שלו אחרי שהוא מתיישב
הוא מתניע ונוסע "אני לא כועס עליך,אני פשוט דואג" הוא מציין
"אני יודעת,זה בסדר"היד שלי משתלבת ביד שלו,האצבעות שלנו נקשרות זו בזו
"ישלי ישיבה עם כריסטופר עוד שעה וחצי,אני יעזור לך קצת ואז אני אלך לפגישה" אני מחייכת אליו ומהנהנת מתחילה לפרוק את המזוודות והארגזים...אני מוציאה חולצה ומקפלת אותה "היי ליאם איפה אנ.." אני מתנגשת בחזה ברגע שאני מסתובבת וכמעט מועדת לאחור-הוא מחזיק אותי.
יוצא שאנחנו מביטים אחד בשניה למשך כמה שניות,הוא רוכן אלי ואני נעמדת על קצות אצבעותי כדי להגיע אליו,הוא מרים אותי,והרגליים שלי נכרכות סביב המותניים שלו..הוא מושך אותי למעלה ומחזיק אותי בנוחות,רגע אחרי-הוא מניח אותי על המיטה. והפעם אני מרגישה חופשיה יותר להתקדם איתו. היד שלי עוברת על המותן שלו ומרימה לו את החולצה קצת בלי לשים לב..האצבעות שלי ננעצות בעורו ואני מקרבת אותו אלי,מנשקת את קו הלסת שלו ואת הצוואר שלו
אני מורידה לו את החולצה בזהירות,עדין שוקלת את ההחלטה שלי. בסוף אני פשוט מורידה ממנו את החולצה ומחליטה לסמוך על מה שהלב שלי אומר לי "את בטוחה שזה מה שאת רוצה?" הקול שלו מאומץ. אני מחייכת ומהנהנת אליו "כן" הוא מנשק את הצוואר שלי ומתחיל להוריד לי את החולצה,אני מרימה את עצמי כדי לעזור לו "אני אוהבת אותך" אני ממלמלת לאוזנו "גם אני אוהב אותך" היה בטון שלו משהו עמוק יותר מסתם מילים..שמעתי את זה כשהוא דיבר.
תביאו חברות לקרוא נוווו
והרבה בנות מבקשות הקדשות
אז החלטתי לבחור מישהי עם תגובה מעניינת ולכתוב לה הקדשה :'')
YOU ARE READING
different (Liam Payne fanfic translated)~hebrew~
Fanfictionי פרלה ברט היא בחורה שקטה ומהורהרת שחיה בכוחות עצמה מגיל 17 בשכונת עוני, יש לה דירה קטנה,עבודה שקיבלה זה עתה במסעדה יוקרתית.. ...
