שישי, השעה שש ורבע בבוקר. אני ברכב עם מוזיקה על פול ווליום וחלון פתוח. מנסה להילחם ברצון עז להירדם - בדרך הביתה ממשמרת לילה. ידעתי שאגיע הביתה ויהיה לי בדיוק הזמן להתקלח לפני שנשב עם הילדים ועם אמא שלי לארוחת בוקר - לפני שהם ילכו לבית הספר. כרגיל, כשאני עובדת לילה אמא שלי ישנה אצלינו.
"בוקר, אמא." נישקתי את הלחי שלה כשנכנסתי למטבח והבחנתי בהר של בלינצ׳ס על השולחן. "אני רואה שהתעוררת היום מוקדם." הריח והמראה עוררו אצלי את בלוטות הרוק והבטן שלי החלה לקרקר.
"רציתי לפנק אתכם קצת, אני יודעת שאת והילדים אוהבים מאוד." היא אמרה בזמן שערכה את השולחן.
דחפתי אחד לתוך פי לפני שהמשכתי לחדרי. "אני נכנסת למקלחת, תוכלי להעיר את לין, בבקשה? מקווה שהיא תתעורר עד שאני אצא מהמקלחת ואוכל לסרק אותה." ביקשתי מאימי.
להפתעתי כשיצאתי מהמקלחת לין כבר התעוררה ואפילו כבר צחצחה שיניים, כנראה הריח העיר גם אותה. עשיתי לה את התסרוקת אשר רצתה וישבנו לאכול.
אין ספק שאימי מכינה את הבלינצ׳ס הכי טעים בעולם. הילדים זללו בתאבון רב ותוך כדי סיפרו מה הם מתכננים לעשות אצל אבא שלהם בסוף השבוע הזה - אלכס לוקח אותם ישר מבית הספר והם נוסעים אליו.
אחרי ארוחת הבוקר המפנקת והמפוצצת, הילדים בקושי הצליחו להתרומם מהכיסאות. ליוותי את שניהם לדלת. "ביי חמודים, אני אוהבת אתכם, תתנהגו יפה ותמסרו ד"ש לאבא ולסבא וסבתא." נישקתי את שניהם בזמן שהם נעלו נעליים.
שמתי לב שגם אימי לוקחת את התיק שלה ומתקדמת לכיוון הדלת. "אמא את לא חייבת למהר ללכת."
"אני אלווה את לין לבית הספר כדי שדין ילך עם חברים שלו ואכנס לסופר לקנות כמה דברים לשבת. תלכי לישון את בטח מאוד עייפה." היא טפחה לכתפי ונישקה ללחי ברוך.
לא התווכחתי איתה כי זה מקרה אבוד ובנוסף באמת הייתי גמורה. אחרי שנעלתי את הדלת אחריהם סגרתי את כל החלונות והטריסים בחדר שלי, הדלקתי מזגן, נכנסתי למיטה ונפלתי לתהום שחור.
***
התעוררתי קצת אחרי אחת אחר הצהריים. הכנתי לעצמי קפה, הדלקתי טלוויזיה והתיישבתי בנוחות על הספה בסלון. שמעתי את הנייד שלי מצפצף במבול של הודעות בחדר - קיללתי את עצמי בלב שלא לקחתי אותו איתי ואת מי ששלחה את ההודעות שדווקא כשהתיישבתי היא החליטה לכתוב - היה לי חשד שזאת ליז. קמתי בעצלות וראיתי את השם שלה מתנוסס על המסך.
ליז: "בטח התעוררת עכשיו אחרי משמרת לילה. אז אני מודיעה לך שהערב יש לנו ערב בנות. אנחנו יוצאות לשתות משהו וזאת עובדה! אין לך תירוצים!"
YOU ARE READING
הסוף הוא בעצם התחלה
Romance"הסוף הוא בעצם התחלה למשהו חדש, כך תמיד אמרה לי חברתי ליז. אמנם הסכמתי עם דבריה אך התחלה בשבילי הייתה חיי שיגרה שהתאימו לי וסוף למערכות יחסים ואהבה. הרי שמיציתי כבר את מכסת הריגושים והרפתקאות הרומנטיות בחיי כי בסוף כולן נגמרו בכאב ובשברון לב. רציתי...
