החלטתי לשנות את הכריכה של הסיפור, מקווה שתאהבו. אני אישית מאוהבת בכריכה ששושנה המוכשרת עשתה לי. תודה רבה ❤️ ShoshaYu
—————————————————————
שכבתי במיטה ולא הצלחתי להירדם. אחרי השיחה עם ליז על דני, הזיכרונות הציפו אותי, חזרתי אחורה בזמן.
אחרי שדני נעלם ובחר להתעלם כמו פחדן במקום להתמודד ולהגיד הכל בפנים כעסתי עליו ונפגעתי מהדרך שבחר. אבל אחרי שגיליתי שהוא בגד בי זה פירק אותי, הרגשתי שהוא תקע לי סכין בגב שחדר ישירות ללב.
שוב פעם, כמו אחרי הפרידה מדוד חזרתי להתקיים. הלכתי לבית הספר ולעבודה, ביצעתי את כל הפעולות על מצב אוטומט. ניסיתי לכבות את כל הרגשות ולעסוק בכל דבר רק לא לחשוב כי זה היה כואב מידי. אך שנשכבתי במיטה זה היה בלתי נמנע, כל מה שבמהלך היום הדחקתי כיסה אותי בבת אחת כמו גל ענק והכרית שלי ספגה את כל הדמעות.
לא יודעת אם זה היה בגלל הורמונים של גיל ההתבגרות שהקצינו את כל הרגשות או בגלל שהייתי עדיין לא מנוסה בהתמודדות אבל הרגשתי שאין טעם לחיים, שהכאב בלתי נסבל. הוא היה עצום יותר מהפעם הקודמת, אחרי הפרידה מדוד. הקטע הכי גרוע: שניסיתי לחפש איפה טעיתי ומה אני עשיתי לא בסדר. מדי פעם עברה בראשי מחשבה שהוא התנקם בי על הפעם שאני נפרדתי ממנו אבל מהר מאוד מחקתי אותה כי זה יותר מידי אכזרי.
חברות שלי ניסו לשכנע אותי לצאת איתם ולעבור הלאה אך בהתחלה לא היה לי מצב רוח לבילויים ולא הייתי מוכנה למבטי הרחמים שלהם. עם הזמן הכאב נחלש והצלחתי שוב לחזור לחיות. גם אז, הכרתי בן אדם שעזר לי להתגבר.
***
נהגתי בכביש החוף בדרך לפגישה עם אלון. הייתי עייפה, כנראה שזה היה טעות לעלות זיכרונות אתמול בנוסף לתחילת שבוע עמוס שהיה לי. לא זוכרת איך נרדמתי אתמול אבל היה כבר מאוחר. בבוקר קמתי כרגיל, מוקדם. ארגנתי את הילדים לבית הספר, סידרתי את הבית אחרי שהלכו והתחלתי להתארגן לפגישה.
לבשתי חולצת שיפון מכופתרת לבנה, חצאית שחורה עד הברך עם שסע אחורי קטן, גרבי ירך שחורים ונעל עקב שחורה בעלת עקב בינוני. כרגיל השחור חוגג אצלי.
הגעתי כעשר דקות לפני השעה הנקובה, שנכנסתי לתוך המבנה פגשתי את אותם הפרצופים של השומר והבחורה שישבה בקבלה בפעם הקודמת.
״שלום.״ חייכתי לשניהם.
״שלום.״ שניהם ענו בו זמנית ואז הבחורה המשיכה: ״לילי נכון?״
״כן.״
״אלון מצפה לך, את זוכרת לאן ללכת?״
YOU ARE READING
הסוף הוא בעצם התחלה
Storie d'amore"הסוף הוא בעצם התחלה למשהו חדש, כך תמיד אמרה לי חברתי ליז. אמנם הסכמתי עם דבריה אך התחלה בשבילי הייתה חיי שיגרה שהתאימו לי וסוף למערכות יחסים ואהבה. הרי שמיציתי כבר את מכסת הריגושים והרפתקאות הרומנטיות בחיי כי בסוף כולן נגמרו בכאב ובשברון לב. רציתי...
