* בפרק יהיו תכנים מיניים, הקריאה על אחריותכם...
בזמן שהתענגתי על העוגה, ליז דרשה המשך. "נו תעזבי כבר את העוגה, תמשיכי. אמרת שזה היה דני. אז מה האקס שלך אמר לך?" עיניה הביטו בי בריכוז ופיה היה מעט פתוח.
"האמת אני לא זוכרת איך הוא התחיל את השיחה אבל בסופו של דבר הוא התיישב לידי והתחלנו לדבר." אמרתי בזמן ששיחקתי עם הכפית בידי. "לא ראיתי אותו כמעט שנתיים ובזמן הזה הוא השתנה מאוד: הוא התבגר, הגוף שלו נהיה גברי יותר ובכללי ראיתי אותו באור שונה פתאום ולא רק במראה - הוא גם התנהג שונה." לקחתי לגימה - נותנת לעצמי הזדמנות להיזכר בדמותו. "הוא סיפר לי שהוא כבר שנה משרת בצבא ומשכיר עם אח שלו דירה - שאגב הייתה כחמש דקות הליכה ממקום בו ישבנו." הבטתי על ליז עם חיוך זומם על פניי.
"מה?" היא דחפה אותי קלות. "מה את מחייכת ככה?" היא כיווצה את גבותיה.
"את רוצה לראות את התמונה שלו?" שאלתי, למרות שידעתי מראש מה תהיה התשובה.
"מה?! יש לך את התמונה שלו פה?" היא פערה את עיניה.
"בפייסבוק. הוא חבר שלי בפייס." הרמתי את הטלפון מהשולחן ונכנסתי מיד לפייסבוק.
כתבתי את שמו בחיפוש והופיעה לי דמותו - שפתיו התעקלו לחיוך מאושר ובידיו הוא החזיק את בנו. האמת הוא כמעט ולא השתנה למרות השנים, רק התבגר והתעגל טיפה בפניו. עיניו הירוקות כאילו והביטו בי מהתמונה, נדמה היה שהוא מחייך אליי. שיערו בצבע חום בהיר היה מסופר באותה צורה כמו לפני שש עשרה שנה, הבחנתי בצלקת קטנה על לחיו השמאלית - אותה ליטפתי אינספור פעמים ובשפתיו המלאות שנישקו אותי פעם - לפני הרבה שנים.
"הוא נראה טוב." אמרה ליז בזמן שדפדפה בתמונות שלו. "הבן שלו חמוד אבל אישתו לא משהו."
"כה, יש לי טעם טוב." חייכתי בנוסטלגיה והתעלמתי מהמשפט השני.
בזמן שפינינו את השולחן המשכתי לספר. "בזמן שדיברנו לא יכולתי שלא להיזכר בצורה שהתנהגתי אליו כשיצאנו, ובפרידה שלנו. הרגשתי פתאום אשמה כל כך." הרגשתי את ליבי נצבט קלות - מהזכרונות. "אחרי הפרידה מדוד הבנתי עד כמה אהבה יכולה לפגוע ולהכאיב. נזכרתי בפנים שלו כשאמרתי לו שאני רוצה להיפרד ובתחנונים שלו שנחזור. באותו רגע הבנתי אותו והרגשתי נורא עם עצמי. התקופה האפלולית והאפורה ששקעתי בה אז רק העצימה את רגשות האשם." סיימנו לפנות את השולחן וליז התחילה לשתוף כלים. התיישבתי מאחוריה ליד האי במטבח ונזכרתי באותו ערב.
למרות שהלב שלי עדיין כאב בכל נשימה, לא יכולתי שלא לחייך בפעם הראשונה מזה חודשים בזמן שהסתכלתי על דני, שמחתי לראות את השינוי בו. הבחור מולי נראה כל כך שונה מהילד שהכרתי.
YOU ARE READING
הסוף הוא בעצם התחלה
Romansa"הסוף הוא בעצם התחלה למשהו חדש, כך תמיד אמרה לי חברתי ליז. אמנם הסכמתי עם דבריה אך התחלה בשבילי הייתה חיי שיגרה שהתאימו לי וסוף למערכות יחסים ואהבה. הרי שמיציתי כבר את מכסת הריגושים והרפתקאות הרומנטיות בחיי כי בסוף כולן נגמרו בכאב ובשברון לב. רציתי...
