פרק 16

135 13 13
                                    

יש שני מושגים צבאיים לקראת סוף הפרק, הסבר עליהם תמצאו בסוף הפרק.
סליחה שלאחרונה לוקח לי זמן להוציא פרק, אנסה להשתפר. מקווה שתאהבו.
ורק שתדעו שעברנו כבר יותר מחצי של הסיפור.

————————————————————-

יצאתי מהמבנה של בית חולים לשמש הקופחת, הרגשתי את קרני השמש על פניי, מחממים את קצה אפי שקפא מהמזגן של בית החולים. הלכתי למקום הקבוע שלי ושל ליז לנוח קצת מההמולה של המיון.

התיישבתי על הבטון החם מסביב לעץ ולגמתי מהקפה השחור שהכנתי. התענגתי על הטעם המר של הקפה והסתכלתי על ההאנשים הממהרים כאשר זיהיתי פנים מוכרות. ליז הלכה לה לאט לכיווני, על פניה משקפי שמש וסיגריה ביד.

״איזה מזל שאת פה!״ היא התרגשה כאילו לא התראינו חודשים. ״אני חייבת לספר לך על רועי.״ היא הגניבה לי נשיקה על הלחי וחיבקה קלות.

כאשר היא הורידה את משקפיה ראיתי שעיניה קרנו מאושר. היא התיישבה לידי וחטפה ממני את הכוס. ״איכס, כל הזמן שוכחת שאת שותה בלי סוכר. בחיים לא אבין איך את שותה את זה!״ היא זעפה את פניה וליקקה את לשונה במרץ.

משום מה זה לא הפתיע אותי, היא תמיד עושה את זה. אמנם אני שונאת שחוטפת לי מהידיים את הכוס שלי אבל אני נהנית לראות את פרצופה הנגעל כאשר היא לוגמת. ״רועי? זה הבחור שהכרנו אז, יחד?״ חזרתי לנושא המקורי.

ברגע שהיא שמעה את שמו חיוך חושף שיניים הופיע על פניה. ״כן.״ היא השיבה בחולמניות מביטה באוויר.

זה היה חדש, עדיין לא ראיתי את ליז כל כך מאושרת ומתרגשת מאיזה בחור שרק הכירה. ״אז אני מבינה שיצאתם לעוד דייט איתו והיה מוצלח.״ חייכתי לנוכח שמחתה.

אחרי שהיא נחתה על הקרקע, היא תפסה בידי, ״את לא מבינה, הוא פשוט...״ הוא סגרה את עיניה, שיחררה את ידי ונשענה על זרועותיה מאחורי גבה.״ לא יודעת, מושלם כזה... אני מקווה שאני לא סתם מתלהבת אבל זה היה הדייט הכי טוב שהיה לי. הלכנו לסטנד אפ ואז למסעדה.״ החיוך לא ירד מפניה בזמן שסיפרה על הערב שלהם.

הקשבתי לה והתפללתי בליבי שהפעם הכל ילך לה חלק. לאחרונה ראיתי שינוי בליז. אמנם היא לא דיברה על זה, אבל הרגשתי שמאסו עליה חיי מסיבות ובלויים. היא כבר כמה זמן רוצה לצאת ממעגל ההוללות אבל הטייטל של פרפר מסיבות דבק בה עמוק.

כל הגברים שהיא פגשה תמיד ראו בה רק מישהי לבילוי קצר ותו לא. ראיתי אכזבה בעיניה אחרי כל אחד מהם ובאמת ובתמים לא הבנתי למה. היא אף פעם לא התלוננה ותמיד החביאה את התסכול שלה תחת חיוך מזויף וציוניות.

הסוף הוא בעצם התחלהWhere stories live. Discover now