אמונה הגיעה לבית הספר. נכנסה בשער הגדול, שלדעתה, היה צריך צביעה מחדש. היא עלתה לקומה של כיתות ה' ולכיתה שלה אשר בסוף המסדרון. היא התיישבה במקומה הקבוע בסוף הכיתה, ומתחילה להתארגן ליום לימודים חדש. סתם עוד יום רגיל בחייה.
המורה נכנסה והן התחילו להתפלל. בעצם, רק היא התפללה. כל שאר הבנות פיטפטו או קישקשו במחברותיהן. וכרגיל, המורה תשבח אותה אחכ. קולה הדהד ברחבי הכיתה, מושך כמה אוזניים למשמע קולה.
בשיעורים היא תמיד הייתה מקשיבה, עיינים ואוזנים למורה, בלי שום עיסוק אחר. אפשר גם להגיד במילה אחת, חנונית. אבל לא בקטע רע ופוגעני, סתם ילדה שאוהבת ללמוד אפילו בהפסקות. ציוניה של אמונה היו בדכ מאיות, שאותם הוציאה ללא מאמץ ולמידה למבחנים. הממוצע שלה לא ירד מתחת ל90 וחיי החברה שלה היו שופעים ותוססים. רואים? ילדה רגילה. הממ, טוב, טיפלה שונה.
-נ.מ. אמונה-
-צלצול-
"אני צריכה ללכת להתחבא, לפני שהן ימצאו אותי" מלמלתי לעצמי. כל הפסקה שלי אף פעם לא משעממת. ילדות מהכיתות הנמוכות שהכרתי רודפות אחרי בכל בית הספר ו"משחקות" איתי. זה כלל שקי קמח, ניסיון לדיגדוגים (שלא צלח להן), תופסת, מחבואים, וכו. אז מה שיש לי לעשות זה להתחבא מלכתחילה וכשהן לא ימצאו אותי, ייתיאשו וילכו. זה עבד ואני חמקתי בחזרה לכיתה.
------------------
זה היה הפרק הראשון שלי. כמו שאמרתי אל תשפטו לפני פרקים ראשונים, הם תמיד משעממים אבל חשובים. מעניין לאן הסיפור הזה יגיע. תהנו
YOU ARE READING
Life in a lie
Fantasyאמונה סך הכל ילדה רגילה, פשוט דתיה רנדומלית עם שם קצת מיוחד, תלתלים חומים ועיינים כהות , לא יותר מזה. אך כשבכיתה ה' הכל מתחיל להשתנות ומתפרש לפני כולם קצת אחרת. היא מגלה את אמת, ונאלצת להמשיך הפעם במודע בשקריה הרבים. אבל זאת רק ההתחלה... נ.ב. אולי ז...
