אמונה סך הכל ילדה רגילה, פשוט דתיה רנדומלית עם שם קצת מיוחד, תלתלים חומים ועיינים כהות , לא יותר מזה. אך כשבכיתה ה' הכל מתחיל להשתנות ומתפרש לפני כולם קצת אחרת. היא מגלה את אמת, ונאלצת להמשיך הפעם במודע בשקריה הרבים. אבל זאת רק ההתחלה...
נ.ב. אולי ז...
אני כבר שבועיים במקום הזה. דוד סטון מקפיד לפצוע את וויק כל יום כי הוא יודע שאשתמש בכשפים כדי לרפא אותו וממשיך לקחת ממני ליטר דם כל יום. בזמן האחרון דוד סטון שמח. טוב, שמח בדרכו שלו. אני חושבת שהוא גילה משהו... אני לא יודעת מה. הוא לוקח אותי ואת וויק לבדיקות כל יום, כנראה שזה קשור למה שהוא גילה.
"הו אחיינית קטנה שלי, את כל כך מועילה לדוד שלך. את צריכה להיות גאה בעצמך." ליטף את פניי. "היום זה היום הגדול. סוף סוף אוכל לעשות את מה שתמיד חלמתי עליו". "מה קורה היום?" שאלתי. "הולך להיות לי נכד, והוא יהיה חזק כל כך שיעזור לי להשתלט על העולם" נכד? למיטב ידיעתי בנו היחיד היה וויק והוא רק בגילי. דוד סטון חייך עם ניצוץ מטורף בעינייו, כאילו יודע מה חשבתי. "בואי, מכאן" הוא הוביל אותי בין כמה מסדרונות עד שהגענו למעבדה. יותר נכון, שילוב של מעבדה ובית חולים. וויק שכב על אחת המיטות עם מין אלקטרודות מחוברות לראשו. "שכבי כאן" הוציא אותי לפתע דוד סטון מהבהייה. "מה אתה מתכוון לעשות?" שאלתי בעודי נשכבת על המיטה. "את עוד תראי"
-נ.מ. סטון-
כבר שבוע אני ועוזרי עובדים על הרעיון הגאוני שעלה בראשי. לאמיליה יש כוחות מטורפים, ולי יש מוח מפותח, אם רק אצליח לשלב אותם... ואז הוא עלה במוחי. אמיליה ואני, ילד. אם רק אמיליה לא היית כל כך קטנה הייתי יכול לגרום לה ללדת לי בן. אנחנו חקרנו וחקרנו והגענו לתוצאות. אמיליה ווויק יכולים. הם באותו גיל. אבל, לא בדרכים הרגילות. מצאתי דרך להכניס את אמיליה להיריון מטלפתיה בלבד. אחר כך אקח את הילד שיוולד אליי ואחנך אותו כראוי. כמה שנים וכבר אוכל לקבל כל מה שאי פעם רציתי ואף אחד לא יתנגד לי. הנה הרגע הגדול. האלקטרודות שחיברו בין שניהם התחילו לפעול, ועשרות מכשירים ביחד איתם. החומרים שהזרקתי לשניהם במהלך הימים האחרונים הכינו את גופם לזה. סוף סוף, החלום שלי יתגשם.
העניין בוצע. כשאמיליה תקום מהמיטה היא תהייה באמצע חודש שמיני. כמה שבועות והיא תלד.
-נ.מ. אמיליה-
התעוררתי, הגוף שלי היה כבד. הבטן שלי התנפחה לפתע כמו בלון. לא היה לי מושג מה קורה כאן. "את בהיריון מוויק. לאחר שתלדי את התינוק אני אקח אותו ואגדל אותו. את בכל מקרה לא כשירה לכך." הפיל עליי דוד סטון את הפצצה והלך משם. אני בהיריון. מוויק. הולך להיות לי ילד. דוד סטון המרושע ייקח אותו. אני לא מסכימה לזה! ניערתי את וויק וסיפרתי לו מילה במילה ממה שאביו אמר. הוא היה לא פחות מופתע ממני. הובלנו בחזרה לתא, המיטה מברזל שלי התחלפה במיטה מרופדת. כנראה בגלל שבתוכי התינוק. אבל זה לא היה הוגן... וויק מתאמץ לא פחות ממני. ואז אמרתי משהו שלא חשבתי שאי פעם אגיד. "אתה יכול לישון איתי אם אתה רוצה..." שנינו הובכנו מהסיטואציה אבל לא נתתי לו לסרב.
כל יום הוגש לי אוכל מכובד ומפני שהתעקשתי גם לוויק. אנשים נשאו אותי ממקום למקום במקום שאלך לבדי. ודוד סטון הפסיק לקחת ממני דם לעת עתה. ככה עברו להם שלושה שבועות עד היום הגורלי, יום הלידה.
------------------
למה אני לא מקבלת תגובותתתתת אני רוצה תגובות אנשיםםםם תודה לכל מי שקורא את הספר שלי. מקווה שאתם אוהבים אותו😁
הוצאתי עוד ספר, hunters in love/gxg לכל המעוניין. ספר גאה ראשון שלי, מחכה לצפיות שלכם 😊 התקציר: "מקדישה אני את עצמי לאלה ארטמיס. מפנה אני עורף לחברת הגברים..."
זאת השבועה שנשבעה כל אחת מציידותיה של האלה ארטמיס. לא לאהוב ולהתאהב בגברים לעולם. אך בשבועה מעולם לא הוזכר שאסור להתאהב באישה.
מה יקרה אם תהיה אהבה חד מינית בין הציידות? מה אלת היופי ואהבה-אפרודיטה תחשוב בעניין? איזה בעיות האהבה הזאת תגרום?
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
