"זאת כבר הפעם ה6 שאני חולמת חלום כזה..." אמרתי. "אני שוב ושוב באותו מקום, באותו מנזר, ובקושי מצליחה לברוח. כל חלום נגמר אחרת. יש פעמים אני מצליחה לברוח. יש פעמים שאני מצליחה להבריח עוד בנות איתי ויש פעמים שאיני מצליחה לברוח כלל. הכל מרגיש כל כך אמיתי וזה תופס את מחשבותי" לא. זה לא היה זה. זה הרגיש שונה.
"כל חלום מרגיש אמיתי. אולי על החלומות שלך תכתבי במשימה שנתתי? מה את אומרת?" אמרה לי המורה בעדינות. "יודעת מה? את פטורה היום. זה בסדר" חייכה לי חיוך מעודד ונכנסה לכיתה.
-נ.מ. כללית-
סוף היום הגיע. בימים האחרונים אמונה חוזרת לביתה ברגל. ההליכה מהנה בשבילה, ולא ממש אכפת לה להתרטב מהגשם שירד בעונה זו של השנה. אבל דבר אחד הפריע לה בהליכה שלה. אולי הרגליים שלה היו עסוקות בללכת אבל ראשה לא. היא נתנה לתת מודע שלה להוביל אותה לביתה, להוציא אותה משרעפיה בשעה שתצטרך לעבור כביש ושקעה במחשבות.
ככל שהימים עברו חלומותיה בלילות הפסיקו לאט, לאט. אבל ההליכות הביתה גרמו לה לעוות את החלומות שהיו לה לסיפור אחד, שהשתדרג כל יום. מידי פעם הייתה מספרת למורתה את חלומותיה החדשים והמוזרים. משהפכה לסוס עד שהייתה מלכת אנגליה. חלומות שונים ומשונים.
ההליכות גם גרמו לה להזכר בדברים מהעבר. זכרונות ששכחה, חלומות (לעתיד) שהיו לה. מה שגרם לה להזכר גם בדברים כואבים יותר. היא שאלה את עצמה שאלות. האם זה הגיע לי?, האם זאת אשמתי?, איך הכל השתנה ככה?, ניסיתי להשתנות..., האם פגעתי?, האם השארתי בלבבות של אנשים חותמים של כאב?. כאלה ועוד שאלות. כדי להזכר יותר היא התחילה להריץ את העבר במחשבותיה...
--------------
מה סיפור העבר של אמונה? את זאת תגלו בפרק הבא. מהפרק הבא שאר הפרקים יהיו יותר ארוכים. תודה לכם :)
YOU ARE READING
Life in a lie
Fantasyאמונה סך הכל ילדה רגילה, פשוט דתיה רנדומלית עם שם קצת מיוחד, תלתלים חומים ועיינים כהות , לא יותר מזה. אך כשבכיתה ה' הכל מתחיל להשתנות ומתפרש לפני כולם קצת אחרת. היא מגלה את אמת, ונאלצת להמשיך הפעם במודע בשקריה הרבים. אבל זאת רק ההתחלה... נ.ב. אולי ז...
