Life in a lie

פרק 29

בכי נשמע בחדר, ולאחר רגע לווה בצעקות הזעם של דוד סטון. הייתי מותשת, כאב לי כל הגוף, לא הפסיק לרדת לי דם והרגשתי שעוד רגע אני מתמוטטת.
"בבקשה... תן לי להחזיק אותה..." לחשתי
"בת!!!! זאת בת!!!! ייצור מתועב שכמוך! זה היה צריך להיות בן. תהרגו אותה!" אמר וזרק את התינוקת לידיים של אחד מאנשיו.
"לא!" צעקתי. בשארית כוחותיי הטלתי כישוף, שיגן על התינוקת מכל רע, שיגן על קיילי.

"אמיליה!! אמיליה!" התעוררתי. מולי עמד וויק, דמעות בעינייו ואנחת הקלה בפיו. שכבתי על הרצפה, כל זכר לכאבים שחשתי נעלם, אך גופי היה חלש ובאפיסת כוחות.
"את בסדר?" שאל וויק
"איפה קיילי?" לחשתי
"היא בסדר... בזכותך... אני אדאג לה, תחזרי לישון, את בטח מותשת" הבטתי בעינייו לכמה שניות והנהנתי, נופלת לשינה עמוקה.

-נ.מ. כללית-

"אז מה אתה הולך לעשות עכשיו מיסטר הארט (לב)?" סטון צעד במסדרון, לבוש בחליפה וכמוהו אדם נוסף לידו.
"הייצורה הזאת אוהבת לשבש לי תוכניות. לקחתי כבר 30 ליטר דם כשפים. מחר נתחיל להכין פצצות, אקדחים ועוד כלי נשק. פיצוף שמיוצר מהדם הזה יכול להרוג מכשף אחד או 10,000 בני אדם. אם אצליח לקבץ את כל אויביי במקום אחד הם ימחקו מעל פני האדמה." אמר סטון
"איך תוכל לקבץ אותם במקום אחד? הם יחשבו שזאת מלכודת"
"התוכנית שלי כבר מוכנה. הכלי נשק, תוכל לטפל בעניין?" סטון הסתובב וכרגע היו פנים מול פנים.
"כמובן"
"איך אתה רוצה אותם השבוע?"
"יפים, חלשים וביישניים." שני האנשים חייכו בשיגעון ולחצו ידיים.
"אתה! תלווה את האורח שלנו החוצה" צעק סטון על שומר רנדומאלי. והאדם הזר עזב את המקום.

שיט. אני חייב להגיד לאמיליה, זה לא ייגמר טוב. חשב וויק שצותת לשיחה והתחיל לרוץ חרשית בחזרה לחדרון שבו אמיליה ישנה.

-נ.מ. וויק-

הגעתי לחדר. אמיליה ישבה על הרצפה ושיחקה בשערה בלחץ "כבר התעוררת?" שאלתי
"כן... 8 שעות הספיקו לי בנתיים" אמרה והתרוממה מהרצפה
"איך את מרגישה?" הושטתי לה יד לעזרה
"יותר טוב. אני רק קצת מסוחררת. זה נראה שיש לך משהו חשוב להגיד לי, מה קרה?"
"אבא שלי הולך להכין כלי נשק ופצצות מהדם שלך... הוא מתכוון להשמיד כל מי שיוצא נגדו" השפלתי את ראשי
"מה נעשה?! אני לא מוכנה לקחת חלק ברצח המוני!"
"יש לי רעיון... תצטרכי לשתות את כל הדם שנתת..." אמרתי והסתכלתי בעינייה "את יכולה לשתות אותו כי את לא בנאדם רגיל. ואי אפשר לשפוך את זה באדמה כי יגדלו שם עצים שאפשר יהיה להפוך לכלי נשק"
"אוקיי... אעשה את זה. כמה זמן יש לי עד שיתחילו להכין אותם?" שאלה
"הוא מתכוון להתחיל מחר בבוקר. אני אלך להביא לך את הדם. תצטרכי להזדרז, לא יעבור הרבה זמן עד שיגלו מה קרה" אמרתי ויצאתי מהדלת
"אוקיי. תזהר! בהצלחה" אני אצטרך את זה

---------------------
סליחה שלא העלתי עד עכשיו. תקופה לא טובה ואז מחסום כתיבה. מקווה שתהנו מהפרק😊