-נ.מ. כללית-
"לא, לא, לא, לאאא" אמיליה צעקה בבכי. "אמא, אבא, ליב, ליאם, מייקל קומו. אל תשחקו לי אותה ישנים עכשיו!!!!" המשיכה. "לואיס, אליס, איפה אתם? אתם בסדר?" אמרה ורצה לעבר הגופות הקטנים.
אמיליה ניענעה את אימה בחוסר אונים. מתחילה לאבד את שפיותה מרגע לרגע.
"אמיליהההה!!!!!"
"אמא, תראי, מישהי קוראת לי. אני לא רוצה לעזוב אותך פה. את מסכימה לי ללכת?" שאלה אמיליה את אימה. מחייכת חיוך חושף שיניים. חיוך מאושר.
"אמיליה! בואי!" שרליט קראה ומשכה את אמיליה.
"אבל אמא לא הסכימה לי ללכת!! עזבי אותי!! אני לא יכולה להשאיר אותם פה לבד!!" צעקה אמיליה והתנגדה לאחיזתה של שרליט.
שרליט הרימה את אמיליה אל זרועותיה ורצה אל מחוץ לאחוזה הבוערת.
-נ.מ. שרליט-
אמיליה התחילה לבכות. היא צרחה והשתוללה בידיי. המשכתי לרוץ ולא עצרתי. כמה שיותר רחוק מהסכנה ככה טוב יותר. לאט לאט נחלשו הצעקות של אמיליה והיא בכתה בכי חרשי.
"שרליט, למה הוא עשה את זה? מה עשיתי לו?" שאלה אותי בבכי.
"תקראי לי בבקשה שריתה. אני התגיירתי." ביקשתי ממנה. "אני לא יודעת. אני חושבת שזה בגלל הסירוב שלך להצעה ההיא" אמרתי לה מתנשפת.
"זאת אשמתי... זאת אשמתי!!! כולם, הם מתו בגללי!!!" צעקה ובכיה התגבר בשנית. עטפתי אותה בידי, הגענו למקום מספיק בטוח.
"זאת לא אשמתך. את לא ידעת שזה מה שהולך לקרות." ניחמתי אותה וליטפתי את ראשה. עם כל מה שהיא, היא עדיין ילדה קטנה שצריכה משפחה.
"אמיליה" אמרתי והושטתי לה כרטיס טיסה. "זה כרטיס טיסה לארץ ישראל. נטוס לשם ונתחיל את חיינו מחדש" אמרתי לה.
"לא שרלי-שריתה. אני מצטערת" אמרה לי וקמה מזרועותי, נעמדת מולי.
-נ.מ. כללית-
"למה את מתכו-" היא לא הספיקה לסיים את המשפט ואמיליה שלחה שתי אצבעות למצחה, מסתכלת בעינייה. עינייה של אמיליה זהרו בזהב, משמע שמשתמשת בכוחותיה, ועינייה של שריתה זהרו גם בתגובה.
"אני מצטערת על הכל שריתה" התחילה אמיליה לומר, מנגבת דמעות אחרונות. "את היית אם בית נהדרת. המשפחה שלנו לא יכלה לבקש יותר. תודה על כל מה שעשית בשבילי. אבל מהיום, אנחנו נפרד. לא יהיה לך טוב איתי, ותחיי תחת מרדף תמידי. תשכחי ממני, המשפחה שלי, ותקופה זאת בחייך. כל מה שקשור אלינו תשכחי. תטוסי לארץ ישראל עם משפחתך, תתחילי חיים חדשים. תלמדי הוראה, כמו שתמיד חלמת, ואולי גם יום אחד תהי מנהלת. אני אוהבת אותך. אני מצטערת. להתראות" סיימה אמיליה והלכה משם. משאירה את שריתה מאחוריה ואיתה בתקווה, גם את העבר הזה.
------------------
לא הגעתם לרף אבל לא משנה. כנראה שזה עוד לא הזמן להציב כאלה. מישהו קורא את זה בכלל? 😅. קריאה מהנה
YOU ARE READING
Life in a lie
Fantasyאמונה סך הכל ילדה רגילה, פשוט דתיה רנדומלית עם שם קצת מיוחד, תלתלים חומים ועיינים כהות , לא יותר מזה. אך כשבכיתה ה' הכל מתחיל להשתנות ומתפרש לפני כולם קצת אחרת. היא מגלה את אמת, ונאלצת להמשיך הפעם במודע בשקריה הרבים. אבל זאת רק ההתחלה... נ.ב. אולי ז...
