מקוללים

(-ניקולו-)

גשם הגרזנים עצר והם נשארנו במקומנו. לא יודעים מה יכול ליפול אם יזוזו צעד אחד קדימה. ניקולו ישב על יד כריס והיפ. הוא בהה בחלל שמולם. עצים רבים. השמש מאירה את העצים וגורמת לעצים להיות בהירים יותר מצבעם הכהה והטבעי שלהם.
"היי!" איליה קוטעת את מחשבותיו, מתיישבת לידו.
"היי!" הוא אומר. לא טורח להזיז את הראש לכיוונה.
"אתה בסדר?" איליה מניחה את ידה על ראשו ופורעת את שערו.
"כן!" הוא קם בכעס.
"על מי אתה כועס?" היא מתיישבת במקומו לוקחת עלה מהאדמה ומתחילה לקרוע אותו באיטיות.
"נולאן... זה לא ברור? אני רוצה להיות רגוע לגביי החיים שלי! לא להתקע פה ולפחד שיפול עליי גרזן מהשמיים!" הוא ניגש אל תחת כיפת השמיים, מחכה שמשהו יפול ויוכיח את טענתו.
השמיים ריקים.
"אתה חושב שהוא צריך לוותר על החיים שלו בשבילנו?" איליה שואלת ברצינות.
"אני לא יודע!" ניקולו אומר בתסכול ומתיישב על האדמה.
"רארררר!" שאגה נשמעת מאחורי ניקולו. איליה נעמדה בפחד. ניקולו הסתובב למשמע הקול ונעמד גם הוא בפחד. הוא הביט באריה הגדול שהיה קרוב אליו יותר ממה שחשב.
כריס העיר את היפ שהספיקה להירדם עליו. הם קמו שניהם ממקומם.
"ניקולו עוף משם!" איליה צעקה בפחד.
"לא!" ניקולו אמר. הוא הרים ענף מהאדמה והעיף אותו אל האריה. האריה נהיה נרגז. הוא החל לרוץ אל כיוון ניקולו. הוא בא לברוח אבל האריה עצר, קופא במקומו. "מה?" ניקולו שאל באי הבנה.
"הקללה... היא לא פועלת לידי!" קול מצידם. נולאן עמד שם. הוא נאחז במקל שעזר לו ללכת. ככל שהתקרב אליהם יותר האריה התרחק יותר עד שנעלם בתוך היער הגדול והעבות.
"מה אתה עושה פה?" ניקולו פנה אליו בכעס.
"נולאן!" היפ אמרה. היא רצה אליו וחיבקה אותו חזק. הוא הדף אותה ממנו. "אני רוצה אותך בחיים שלי נולאן! אני אוהבת אותך!" היפ אמרה, דמעות עמדו בעיניה.
"אבל אני לא אוהב אותך!" הוא אמר בקרירות.
"זה לא נכון! אני רואה את זה בעיניים שלך? למה כל כך קשה לך להשלים עם זה?" היא שאלה אותו.
"זה לא ככה."
"אז איך זה? תסביר לי!"
"אני..." הוא לא רצה להסביר.
"מה? תענה לי!" היא צעקה עליו.
"אני מקולל!" הוא צעק עליה בחזרה, היא הצליחה להוציא משהו שאף אחד לא הוציא ממנו... הקללה שלו.
"כמונו?" היא שאלה באי הבנה. "איך אתה השובר של הקללה כשגם אתה מקולל בה?"
"אני מקולל בקללה אחרת... קללת אהבה. היא לוקחת את כל מי שאני אוהב. אני לא יכול לתת לך למות בגללי!" הוא אמר והיא ראתה אותו בפעם הראשונה מאז שנפגשו עם דמעות בעיניים.
"זה לא יקרה!" היא ניסת לשכנע אותו כנגד כל הסיכויים.
"ברגע שתנשקי אותי הנשימה תעתק מגופך, הלב שלך יפסיק לפעום ואת תמותי... אני לא מוכן שזה יקרה!" הוא אמר.
"מה אני אעשה עכשיו?"
"שמעתי שיש מישהו שמעוניין בך. שמתי לב איך הוא מסתכל עליך, הוא אוהב אותך באמת! בחיים לא ראיתי אהבה כל כך חזקה!" נולאן אמר. הוא הביט על כריס וכריס הביט בו.
היפ הביטה לאחור. עיניהם התנגשו.
"תהיי איתו! הוא יוכל לתת לך את מה שאני לא!" הוא חיכה מעט לפני שהוסיף. "זה יעשה אותי מאושר!" הוא אמר וחייך חיוך גדול לעברה.
"אוקיי..." היא אמרה ורצה אל כריס היא הרגישה את רגשותיה שהחביאה עד כה פורצים החוצה. היא הרימה את מבטה לעברו ונישקה אותו נשיקה סוערת. שפתותיהם התנגשו וראשם נע בקצב אחיד...