תרשי לי

פרק עשרים ושבע

״אני רוצה אשכרה לקבור את עצמי״ אימרי מספר ואנחנו נשפכים מצחוק.
״איך הגעת למצב שאתה כמעט השכבת את בת דודה שלך יזיין מהלך?״ אימרי שואל בבילבול ואני נחנקת ודמעות צחוק מציפות את עיניי.

״זה לא שאני רואה מי נצמדת לי לזין כוסאומו״ אימרי מקלל וגורם לצחוק שלי להתגבר.

-

אז עכשיו אתם זוג יעני?״ אימרי שואל בבילבול ואני מושכת בכתפי, אני לא בידיוק מודעת למצב בנינו.
את שאר הערב העברנו במיזמוזים וסרט ברקע, ומאז עוד לא דיברנו.
״את תהרגי אותי בסוף את והמערכות יחסים המסובכות שלך, ואומרים שבנים הם קשים״ הוא ממלמל ואני דוחפת אותו.
״סתום תפה״ אני מסננת והוא צוחק.

״מה זה החרא הזה, רופא בזין שלי״ ליעד נכנס הבייתה בצעקות ואני מסובבת את מבטי אליו בחיוך, ליעד לומד קשה במיוחד ללימודי רפואה, הוא בקרוב מסיים את הצבא והוא רוצה ישר משם לצאת ללימודים, אולי טיול קטן בדרך. אבל אם אתם שואלים אותי- הוא יתחרט בשנייה האחרונה.

״אולי אתה לא רופא, אבל אתה אח על מלא״ עומרי צועק מהחדר וגורם לכולנו להישפך לצחוק ארוך ולליעד לקלל אותו בלחש.

״ארוחה מחר, את מזמינה את סער?״ אימרי שואל ואני נאנחת ומתמתחת לאחור, אני לא יודעת. להזמין?

״אולי הוא מרגיש שאני מתקדמת מהר מידי? כאילו- אנחנו עוד לא בידיוק הגדרנו את עצמנו, ואני אזמין אותו לארוחת שישי?״ אני שואלת בחשש והם מבטלים במהירות.

״הוא כבר היה כאן, וזה מזיז לו את הזין סהרו. הוא עושה מה שבא לו, ומה שבא לו זה אותך״ אימרי אומר ומשחק בשיערי כשאני נשענת על חזהו.

אני יודעת שזוגיות זה לא כזה פשוט כמו שזה נראה, אני כבר כמעט ושכחתי איך מתנהגים ואוהבים. במיוחד מישהו כמו סער.
כי ברוב המערכות יחסים אני הייתי בדרך כלל הדומיננטית, המלאת אנרגייה, וזאת שלא סותמת לשנייה. אבל סער, דומיננטי בעצמו. וזה- זה הכי מסובך.
אבל מי אמר שמסובך זה לא הזוגיות הכי יפה?
אני חוויתי את הפשוטות, השעמום ממצה את זה מהר, אותה התנהגות, אותן יציאות, אותו סקס. במעגל מחזורי שגורם לאבד את השפיות.
המסובכות הן הפשוטות שלי.

סער בוזגלו: אשת חיי, מה איתך?

אני מצחקקת מעט, הוא מצד אחד הבנאדם האחרון שיהיה בזוגיות. מצד שני הוא יותר קיטצ׳י מאגם ולי-לא משנה.

סהר מזרחי: טוב מתמיד.
סהר מזרחי: אתה בא מחר לשישי?

אני מקלידה ושולחת, ומתחרטת שהוא כמה שניות לא עונה. אני מפגרת ,זה מהר מידי. טיפשה.

סער בוזגלו: את רוצה שאני אבוא?