London's , quite , big

פרק 33 - חבר של לוטי

סליחה שהפרק היום עלה שעתיים מאוחר יותר , כמו שאתם יכולים לראות אני לא מףכזה עומדת בזמנים של העלת פרק אבל אני ממש משתדלת , היה לי מבחן באותה השעה ויש לי עומס בלימודים ברמות , אז אם הפרק לא עלה בשעה הרגילה אל תדאגו אני לא חושבת שאשכח :)

ולפני שתתחילו , אל תשכחי להצביע לפרק בכוכב הקטן מימים למטה ובסוף להגיב לי את דעתכםם :)

*נקודת מבט לואי*

״ מ- מה זה ? ״ מילמלתי ושיפשפתי את עיניי בעייפות , בוקר .

התרוממתי לישיבה והתמתחתי עם גופי , שיפשפתי את עיניי ולקחתי את הטלפון לבדוק מה השעה- רק תשע וחצי ?! ומה אלו הרעשים האלו על הבוקר ?

לפתע נזכרתי בכל הלילה אמש ... מה עשיתי ? אני כזה אידיוט . אני כל כך כועס על עצמי , אני פשוט אידיוט . בדיעבד אני מבין כמה מגעיל יצאתי , הארי בטוח שונא אותי . איך אפשר שלא ...

שמעתי יבבה נשית שנפלטה מהסלון , מה קרה ? מישהי בוכה ? מי זו יכולה להיות ? מה קורה פה ..

קמתי ממיטתי ונשארתי עם החולצה הארוכה של הארי , ובוקסר . צעדתי החוצה מהחדר והלכתי לשירותים . סגרתי את הדלת והוצאתי את מברשת השיניים שלי , ולידיה מונחת זו שהבאתי להארי , הירוקה .

הסתכלתי על המברשת וזה גרם למחשבותיי עליו לחזור , למעשה , הן אף פעם לא חלפו .

בחרתי לצחצח עם המברשת שלו , רק כדי לבדוק אם עדיין יש את הטעם של שפתיו ... ( אומייגאד זה המשפט הכי קרינג׳י שכתבתי כאן ה.כ )