פרק 3 - הבן של המנהל

1.1K 135 92
                                    

* לפני שאתחיל , כתבתי משהו די חשוב לי למטה אז אני ממש אשמח אם תקראו ותענו על השאלה שלי! :) *

נקודת מבט לואי

הגעתי הביתה . לא הסיססתי לשניה וחייגתי למספר שנשמר באנשי הקשר שלי כ ׳ דס סטיילס ׳ , אני מכיר את הבר שבו אני מתכנן לעבוד . לפני שטסנו הנה נייל סיפר לי קצת עליו . הוא סיפר שזה הבר הכי מוכר בלונדון , אז אני מניח שיש הרבה בקשות לעבוד שם , אני מקווה שעדיין לא מצאו מארח .

״ כן ? ״ ענה גבר מהקו השני וקטע את מחשבותיי , נשמע בשנות העשרים לחייו , מוזר ... ציפיתי לאדם בוגר לנהל עסק כל כך מצליח .

״ היי .... דס סטיילס ? שמי לואי ״ ניסיתי להשמע הכי בוגר ורציני שיכולתי , אחרי הכל .. העבודה הזו חשובה לי . המשכתי ״ ראיתי מודעה לגבי חיפוש אחר מארח לבר שלכם , הגעתי למספר הנכון ? ״ שאלתי . ״ הגעת למספר הנכון , אבל זה לא דס זה הבן שלו . דס לא כאן כרגע , למסור לו משהו ? ״ ידעתי שלנהל בר כזה צריך אדם מבוגר !

האמת ... זה נשמע קצת מוזר , למה שהבן שלו יענה לי ? .. בכל מקרה ״ אתה יודע במקרה עם מי אוכל ליצור קשר לראיון עבודה ? ״ שאלתי , הנער שתק לכמה שניות ואז נאנח בכעס אך בשקט ואמר ״ פשוט תשאיר לי שם , שם משפחה וגיל ״ ענה . ״ לואי , לואי טומלינסון . ״ השבתי , ״ אני בן 17 עוד כמה חודשים ו- ״ ״ כמה חודשים ? ״ קטע אותי בחוסר סבלנות , ״ 3 ״ עניתי . ״ תגיע היום לבר בשעה 21:00 בדיוק ״ הוא השיב ולפני שהספקתי לענות הוא ניתק את השיחה .

להגיע לבר ? בתשע בערב ? הכל בעיר הזאת קורה כל כך מהר , לא תיכננתי למצוא עבודה על היום הראשון שלי בלונדון , לא סיפרתי עדיין לאמא , ללוטי או לנייל ! והכי גרוע - אני לא אהיה פה כשאמא תחזור . אני בטוח שיש לה כל כך הרבה לספר . אבל אני יודע שהעבודה הזו חשובה לכולנו לא פחות... אני רק מקווה שיקבלו אותי .

היום עבר יחסית מהר , פרקתי את המזוודות שלי ושל לוטי , סידרתי את הבית ופרקתי כמה ארגזים של חפצים ורביטים קטנים לבית שאמא הביאה מניו יורק .

״ לוטי , תגידי לאמא שיצאתי ״ צעקתי כשנעמדתי בדלת הכניסה לבית , לא טרחתי להגיד לה לאן , אני יודע שזה לא יעניין אותה .

בדרכי לכתובת שנייל נתן לי כשעוד היינו בניו יורק , שבמפתיע , ממש קרוב לבית ככה שאני יכול ללכת ברגל , עלו לי שוב המחשבות ... מה עם נייל ? איך הוא מסתדר בלעדיי ? בזמן האחרון , זה הדבר היחידי שחשוב לי . אני מרגיש שדי ׳ נטשתי אותו שם , והלכתי ׳ .

London's , quite , big Where stories live. Discover now