London's , quite , big

פרק 29 - שום הלוויה

אחרי שהפרק הקודם לקח כל כך קצר , הפרק של היום יותר ארוך מכל הפרקיםםם :))

אמאלה בחיים לא כתבתי פרק כל כך ארוך , תכתבו לי בתגובות אם זה מפריע 3>

וכמובן לפני שתחילו אל תשכחו להצביע לפרק בכוכב הקטן מימין למטה ובסוף הפרק לכתוב לי את דעתכם עליו ולענות על שאלת הפרקק :)

*נקודת מבט הארי*

׳ מ... מה זה הרעש הזה על הבוקר ? ׳ מילמלתי לעצמי בקול הצרוד של הבוקר . פקחתי מעט את עיניי וקמתי לישיבה , התמתחתי ושיפשפתי את עיניי . איפה לואי ?

הלילה הוא ישן פה , איתי ... הוא היה כל כך צמוד אלי , שכבר פחדתי שיחנק . אבל אני יודע שהוא אוהב ככה להתכרבל .. ממש אוהב .

״ שיט! ״ שמעתי צעקה קטנה וצרודה מלמטה ... לואי ? מה הוא עושה למטה על הבוקר ?

פתחתי את הטלפון וראיתי שהשעה רק 9:46 . לא מתאים ללואי להיות ער בשעות האלו של הבוקר , הוא אוהב להתעורר מאוחר . גם אני , כן ? פשוט אני לרוב לא יכול להרשות לעצמי , עם כל העבודה שלי ... לפעמים זה מייאש .

התמתחתי עם רגליי מעט וקמתי מהמיטה . נזכרתי בכל הלילה של אתמול ... כל הריבים , הצעקות , הדמעות ...

לא אשקר , אני כועס על עצמי , מאוד . כועס שנתתי לעצבים שלי להשתלט עלי ולהוציא אותם על לואי , לואי שלא עשה דבר , ורק ניסה לעזור לי . יצאתי חבר חרא . אני מרגיש נורא .

אם רק היתה לי האפשרות לספר לו שזה לא בשילטתי ... אני פשוט ... לא מסוגל . זה מביך אותי לדבר על זה , מבייש אותי . אבל מצד שני ... הוא לא צריך להרגיש רע עם דבר , כל מה שהלך שם היה אך ורק באשמתי , ומגיע לו לדעת את זה .

הבוקר די חם , אז הורדתי את החולצה איתה ישנתי , ככה שנשארתי רק עם בוקסר .

ניתקתי את הטלפון מהמטען ויצאתי מהחדר , ישר לאבטיה . ציחצחתי שיניים ויכולתי לראות שהיא עוד רטובה - לואי השתמש בה ... :)