London's , quite , big

פרק 35 - משחק פיפא

אוקיי אמאלה לפני שאני מתחילה את הפרק , רוצה להגיד שיצא לי פרק ממש ממש ממש ארוך , אני לא רגילה להעלות בכזה אורך אבל חשבתי שיהיה נחמד אחרי 3 ימים שלא העלתי ;)

אל תשכחו להצביע לפרק שניה לפני שתתחילו ולהגיב לי בסופו את דעתכם 3>

* נקודת מבט לואי *
״ מה לשתות לואה ? ״ זאין צעק בשאלה מהמטבח בזמן שלא הפסקתי לבוהה בפניו של הארי . ״ אמ .. רק מים בבקשה .. ״ מילמלתי בבּקשה , אני לא מתכוון להתשכר היום , בטח לא אחרי מה שקרה שלשום ..

״ כ- כן אני זוכר את זה! ״ ליאם צעק בתגובתו לזיכרון שנייל העלה , בטח עוד איזה מקרה ישן שמשום מה עדיין מצחיק אותם , ושניהם צחקו בהגזמה , זה לא כזה מצחיק ...

ישבתי בספה ליד נייל וליאם שלא מפסיקים להיזכר בזכרונות ישנים , והארי ישב בספה שממול . הוא לא הוריד את העיניים מהטלפון ולוּ לרגע . אני מודה , כל כך עיניין אותי עם מי הוא מתכתב ועל מה , אבל עכשיו ... עכשיו זה כבר לא ענייני .

זאין הגיש את הכוסות , הוא הביא שלושה בקבוקי בירה שחורה , קולה אחת וכוס מים . הכוס מים היתה בשבילי אז מילמלתי תודה בשקט ולקחתי לגימה ממנה , ולפתע הארי סוף סוף עזב את הטלפון לאחר שהיה עסוק בו ללא סוף ולא הוציא מילה מאז שהגענו , והוא הושיט את ידו לקולה ומזג לעצמו בכוס .

זאין שם לב לנייל וליאם שצוחקים בקולי קולות ומילמל ״ מה ? ״ גיחך ״ על מה אתם צוחקים ? ״ הוא הוסיף וגיחך ללא משמעות .

ליאם צחק ובין צחוק לצחוק השחיל את משפטו ״ טוב אז ככה ״ הוא התחיל לדבר , ניסיתי להתרכז במילותיו , אך עיניי היו רק על הארי .

הם לא זזו מפניו שהיו עסוקות שוב בטלפון. אני לא יודע עם מי הוא מתכוון ועל מה , ואני יודע שזה לא ענייני , אני פשוט מרגיש שאני מוכרח לדעת .

אני לא מאמין שאני נמצא בסיטואציה הזאת , לא אשקר , זה מעט כואב . אני יושב מול בן אדם שהיה עד לפני פחות משבוע הכל בשבילי , הוא היה אחד האנשים החשובים והמשמעותיים בחיי , הוא תמיד היה פה בשבילי , הוא שימח והצחיק אותי כשהייתי צריך , הוא עודד אותי כשהרגשתי רע , ואיך הכל פשוט התנפץ ברגע ... איך בשיחה אחת שנמשכה לא יותר מעשר דקות - הרסנו הכל ?