Trust

Trust- פרק 19

ישבתי בכיתה,ראשי נח על השולחן לפני שגל צחקוקים נשמע. מישהו נגע לי בראש ואני ידעתי שזה סתם ניסיון להציק אז לא התייחסתי

"שלום כיתה היום אנח..הוו..שלום גם לך אדוני" משהו בנימה הקשוחה של המורה השתנתה. "אתה מוזמן להישאר אורח" היא אמרה ושמעתי חיוך בקולה. "אז בואו נפתח בספרים את עמודים 96/97 ותוציאו את הדפים שנתתי לכם.

אחרי רבע שעה בא הצחקוקים מאחורי נמשכים עוד..ועוד..ועוד.. והלחישות המעצבנות.. התחרפנתי שכמעט היה לי האומץ להעיר להם..אבל המורה כבר פנתה אליהם.. "אדוני,יש משהו שאתם רוצים לשתף אותנו?" לא נשמעת תשובה "אז כדי לכם להפסיק לדבר." המורה אומרת בכעס תוך חמש דקות הרעשים מתחדשים הלחשושים,הצחקוקים.. נוגעים לי במרפק ואני זזה,לא מוכנה להתייחס לאנשים שרוצים להציק לי דווקא. "אני אחזור על השאלה שלי עוד פעם לפני שאני מעיפה אותכן בנות."המורה אומרת בכעס רב "יש משהו בו תרצו לשתף אותנו?" היא שואלת ואני מרימה את ראשי ,רק העיניים שלי מציצות מבעד לזרועות שלי שעל השולחן ואני מסתכלת לראות עד כמה היא כועסת "לי יש משהו" הקול הזה..אוף. מבטה של המורה שלנו מתרכך "שתף אותנו יקירי" אני כל כך שונאת את כולם"אני חושב שהיא מדהימה" קולו משמיע חיוך ואני מסתכלת על לינזי לידי שכותבת לי שזה הוא.. "ואני אוהב אותה" אוי לא "הווו" כמה בנות נוגעות בי ואני נרתעת "ברוקלין,זה מאוד חצוף להתעלם מאנשים" המורה מטיפה לי מוסר "ברוקלין מאוד קשוחה איתי ממילא" הוא אומר בשעשוע "קשוחה" אני מהדקת את הלסת בעצבים ומסתובבת אליו כדי לשרוף אותו במבטי היוקד,הוא מחייך אלי. חבל שזאת מטפאורה. אני מסתכלת על ליאה ומסמנת לה לקום שתינו יוצאות ואני טורקת את הדלת של הכיתה המזדיינת "אני חייבת לצאת מהעיר המזדיינת הזאת" אני אומרת בתסכול "נמאס לי אני רוצה את החיים שלי חזרה לעזאזל" אני מלאה בכעס גלום. "הוא ימצא אותך גם באוסטרליה ברוק" הוא אומרת בצער "בואי למחששה" אני מתעלמת ממנה "את מעשנת?" אני מנידה בראשי נמרצות "לא אני פשוט אוהבת לשבת שם " אני עונה ברצינות וממשיכה ללכת,לבסוף מגיעה לקיר המחששה,מחליקה על הקיר המחוספס ומתיישבת על הרצפה המלוכלכת.. ליאה עושה כמוני..

לאחר חצי שעה אני רואה את טאן באופק ומתרוממת "בואי" אני מצווה על ליאה "אולי נצליח לצאת מיפה לפני.."הוא קוטע אותי "ברוק" אני מהדקת את הלסת שלי "אל תקרא לי ככה.אני לא חברה שלך" אני אומרת ומפנה לו את הגב מתחילה ללכת לשער"את הולכת להיות שלי בסוף,את יודעת את זה" הוא אומר במלוא הביטחון ואני מסתובבת בכעס"אם זה תלוי בי זה לא יקרה לעולם. ותודה לאל זה תלוי בי" אני באה להיסתובב כשידיו מוצאות את הרוע שלי ומושכות אותי אליו. הוא מצמיד אותי אליו. "ליאה את משוחררת לך,לכי"ליאה מסתכלת עליו ואז עלי במבט מתנצל "את שלי ברוק,כולם כבר יודעים את זה" הוא מנסה לנשק אותי ואני נאבקת,הוא נאנח בשעשוע "אנחנו הולכים לדייט בערב. בואי נלך,הכנתי לך בגדים"הוא לוקח את זרועי ואני מתנערת ממנו "ממש לא" אני מסתכלת לצדדים ובכנראה שהוא צופה את המהלכים שלי כי ברגע שאני מנסה להימלט הגב שלי צמוד לחזה שלו "אני אטפל בך בבית,עכשיו את באה איתי"הוא מושך אותי בבוטות אל המכונית ומכניס אותי אליה.

עוד מישהי קוראת לסיפור דארק והיא מקבלת דקירה -.-

לפני חודש בכלל הסבירו לי מזה דארק וכשקראתי אותו התחלתי להרגיש מעתיקנית רצח.
אז אם אתן לא רוצות שהסיפור ימחק..סתמו :(