"אני לא בטוחה שכדי לך להמשיך לבוא.. כלומר .. אתה תמיד יכול לבוא לדבר איתי והכל אבל..ברוקלין נראת לי מאוד עצובה.. יותר עצובה מבדרך כלל..אני לא רוצה שהיא תהיה עצובה .. היא עברה יותר מידי ו.." טאן קוטע אותה
"תקשיבי , פישלתי בגדול , התעצבנתי ועשיתי טעות ענקית שאני אתחרט עליה כל יום שיעבור.. אני רוצה לתקן את זה. אני באמת אוהב אותה. ואם זאת לא תהיה היא זאת לא תהיה אף אחת.." הוא מעביר יד בשיערו "גרמת לה לאבד אמון בך ? " הוא הוציא אויר מאפו בקולניות ,מהנהן
"לא נראלי שתוכל לתקן את זה טאן..היא לא מדברת איתי כבר המון זמן כי אני אמרתי לה שאני לא אכניס אותך לפה אבל בסוף ויתרתי לך" היא מעבירה את כפות ידיה על הג'ינס שלה
"בואי ננסה לתקן את זה ביחד .. היא צריכה אותנו , גם אם היא לא תודה בזה " אני ? צריכה אותם ? עד עכשיו התמודדתי עם החרא שלי לבד. אני יכולה להמשיך לעשות את זה בלעדיהם.
"היא לא תיתן לנו להיכנס טאן , בטח לא אחרי ששנינו טעינו " היא נאנחת
"אני אלך לדבר איתה " הוא קם , אני נכנסת חזרה לחדר שלי,למיטה שלי , מדליקה את האיפון שלי ופותחת את 'קים קרדשיאן'
"בייב " הסתובבתי אליו במבט עיף
"מה אתה רוצה ? " נאנחתי , מתיישבת.
"תפסיקי לזלזל בכולם ותלמדי להקשיב במקום לנפנף את כולם כל הזמן " הוא מטיח בפני
"אני לא מזלזלת , אני מקשיבה אבל זה פשוט לא עושה לי כלום " אני מושכת בכתפי
"תראי" הוא נאנח
"את יכולה לכעוס עלי כמה שתרצי .. אבל לאמא שלך זה לא מגיע " צחקוק מריר נפלט מפי
" מגיע לה " אני יורקת
"תפסיקי לסגור לכולם את הדלתות בפרצוף ברוקלין! היא אוהבת אותך והיא רוצה את הטוב ביותר בשבילך! אני יודע שדפקתי הכל..לא אהבת אותי אף פעם , אבל אני לא מוותר. אם זאת לא את זו לא תהיה אף אחת. אני רוצה שתהי שמחה , שתחייכי , שתקבלי כל מה שאת רק רוצה , אני שתרגישי מה שאני מרגיש , אני רוצה שלא תפחדי ממני ,שלא תפחדי כשאני נוגע בך אפילו נגיעה תמימה. אני רוצה שלא תתכווצי בכל פעם שאני מנסה לנשק אותך ושתפסיקי להרחיק אותי כל הזמן. אבל יותר מהכל אני רוצה שתדעי שאני כאן בשבילך. אני יודע שאני לא הבן אדם המתאים לזה.. אבל אני כאן ואת לא צריכה להתמודד עם הכל לבד. אני אוהב אותך."
הוא מחזיק ביד שלי אבל אני נרתעת מהאחיזה
"אתה לא יודע עלי שום דבר , אתה לא תוכל לעזור לי אף פעם " דמעות עלו בעיני אבל סירבתי לתת להן לזלוג.
"אני רוצה לעזור , תני לי לעזור " הוא לוחש , חופן את הלחי שלי ומרים את פני אליו . עיני פוגשות בשלו ודמעה יורדת על הלחי שלי,וממשיכה במורד כף היד שלו. מבטו מתרכך
"אל תבכי בייב "הוא מושך אותי אליו ומחבק אותי
"את במקום בטוח ברוק ,אני לא רוצה לראות אותך בוכה , אבל אם זה יעשה לך טוב , אני תמיד אהיה פה בשביל לנגב לך את הדמעות " הוא מעביר את ידו על מצחי , מסיט שערות מפני בדרך ומצמיד אותי אליו
" את יכולה לבכות " הוא מחבק אותי , כף ידו משפשפת את גבי בנחום.
"את בטוחה" הוא מנשק את רקתי , מחבק אותי חזק יותר. דמעות יורדות במורד לחיי , אני מחוסרת כוחות כבר.. אני פשוט מתפרצת בבכי שקט. והוא אוסף אותי בידיו , עומד בהבטחה שלו , להיות שם ולנגב לי את הדמעות.
"אני שלך " הוא לוחש ואני מתקרבת מעט , כורכת את ידי סביב מותניו.
YOU ARE READING
Trust
Teen Fictionטאן דילר הוא טראבל מייקר שנותן ולוקח רק מה שהוא רוצה. עכשיו , הבאד בוי שלנו רוצה את ברוקלין..ילדה מפוחדת ושקטה שלא מסוגלת לתת לו שום דבר.. היא לא סומכת על אף אחד , היא שונאת שנוגעים בה , שמדברים איתה..ולא חסרות לה צרות בבית הספר ובמשפחה.. מה יקרה כ...
