"אז אנחנו הולכות לקניון אחרי בית הספר?" ליאה משלבת את ידה בידי בזמן שאנחנו משתלבות בזרם התלמידים. "אני לא רוצה" אני ממלמלת בזהירות "תקשיבי" היא מסתכלת עלי "אני ממש לא הוא, אני ממש מנסה לעזור לך ואני יודעת שלינזי וגרייס ממש לא עוזרות.. פשוט תנסי" היא מתחננת-אני נושמת נשימה עמוקה "בסדר" אני נושפת "יופי, שמעתי שהוא רוצה לבוא לבקר עכשיו, אולי כדי שנצא מהיציאה האחורית?" היא מסתכלת עלי ואני מהנהנת במהירות ואנחנו רצות ביחד לשער האחורי, מטפסות על הגדר ובורחות.
אנחנו מסתובבות שמשהו כמו שעתיים עד שליאה מצליחה לשכנע אותי למדוד משהו. אני לוקחת את הבגדים שהיא נותנת לי ובסוף היא בורחת בשבילי את הבגדים שהיא אהבה עלי. סט ראשון הוא מכנסי ג'ינס עם קרע ברגל ימין בברך , בהיר וחולצה עם צווארון סירה , חושף קצת בטן עם שרוולים ארוכים..הבגד השני הוא אוברול שחור , כתפיות דקות ,בד מצטלב על החזה ,אחרי החזה הבד נממד לכל הקימורים , כמו טייץ כזה..רק יותר נוח..הסט האחרון הוא ג'ינס שחור משופשף שכזה וחולצת בטן שחורה שמעליה יש תוספת תחרה מחמיאה.."לכי תלבשי את זה" היא מושיטה לי את חולצת התחרה השחורה הקצרה ואת מכנסי הג'ינס השחורים המשופשפים שקנינו זה עתה. "אוקי" אני לוקחת את הבגדים ומחליפה אותם בבגדים שעלי בחדר ההלבשה. כמו במדידה- אני לא מתחברת לבטן החשופה שלי ולכן אני מסתירה אותה ויוצאת מהתא "הייי אבל אל תסתירי את הבטן שלך זה כל היופי" היא מחייכת ואני לא מוכנה לציית, היא מנידה בראשה וצחקוק נפלט מפיה "מה?" אני לא מבינה מה מצחיק "שום דבר" היא מחייכת ומסמנת לי ללכת אחריה. אנחנו יוצאות מהחנות, אני מסדרת את תיק הצד הישן שלי והיא אוחזת בשקיות ואני מצמצמת את המטר שנוצר ביננו והולכת לידה "את בטח רעבה.. בואי נלך" היא מחכה לאישור ממני ואני מהנהנת הנהון קטן. היא מובילה אותי למסעדה סינית פינתית, מזמינה לשתינו נודלס מוקפץ.. אף פעם לא טעמתי את זה אבל האמת היא שזה נחמד.. "כולם אוהבים את הנודלס פה" היא חוזרת על זה כמה פעמים ואני ממלמלת כמה דברים בתשובה
"איפה לעזאזל הייתן?" ג'ייק מסתכל עלינו במבט קודר "אכלנו נודלס " ליאה מושכת כתפיים "הן הג.." טאן מסתכל עלי בהפתעה הוא מתקדם אלי,מחבק אותי ואני מתכווצת בפחד ,הוא מעביר את ידיו בשיערי ואני מרגישה שוב בחילה נוראית תוקפת אותי אבל אני נושמת עמוקות ומנסה להירגע.. "אני מצטער" הוא מהדק את חיבוקו "זה בסדר" אני ממלמלת בפחד , הוא מגכח "אני יודע שלא" הוא מנשק את ראשי "בבקשה אל תיגע בי" הוא קופא לרגע לפני שהוא מרים את ראשו,הוא עומד מולי,מרים את פני "את יודעת.." הוא אומר "את ואני.." הוא לוחש מחזיק בסנטרי,עיניו סורקות את פני " אנחנו יכולים להיות זוג מוצלח" אני נרתעת מעט "בבקשה תנסי" הוא מתחנן ואני מנידה בראשי "אני לא אסלח לך אף פעם." אני אומרת ומשפילה את עיניי..הוא מרים את פני שוב ומנשק אותי בעדינות..עדינות שאני יכולה כמעט להנות ממנה אם לא זה לא היה הוא..כפות ידי נפרשות על החזה הקשה שלו בזמן שהוא מהדק אותי אליו "אני אוהב אותך" הוא לוחש ואז מנשק אותי שוב,נושך את השפה התחתונה שלי בתאווה "אני אוהב אותך כל כך" הוא מחבק אותי קרוב אליו ואני נשארת קפואה במקומי. בזמן שאנחנו ככה הקבוצה רועשת..כולם מדברים ואף אחד לא שם אלינו לב . הוא מושך אותי הרחק מהרעש שלהם מתיישב בספה ומושיב אותי מעליו...התחת שלי ממוקם בין שני רגליו וגבי נשען על ידו החסונה.."את כל כך קטנה" הוא לוחש עוטף אותי בזרועותיו ואני מתכרבלת בתוך עצמי כהגנה מפניו
YOU ARE READING
Trust
Teen Fictionטאן דילר הוא טראבל מייקר שנותן ולוקח רק מה שהוא רוצה. עכשיו , הבאד בוי שלנו רוצה את ברוקלין..ילדה מפוחדת ושקטה שלא מסוגלת לתת לו שום דבר.. היא לא סומכת על אף אחד , היא שונאת שנוגעים בה , שמדברים איתה..ולא חסרות לה צרות בבית הספר ובמשפחה.. מה יקרה כ...
