דיאנה מיגפולד היא נסיכה יורשת הכתר.
יש לה 2 אחיות ואח אחד..
היא בת 17 והיא צריכה להתחתן..
קבעו לה בשידוח להתחתן עם הנער הכי שחצן
יהיר ומעצבן...
דיאנה מגלה הרבה שקרים ובגידות בארמון!
האם היא תצליח להתגבר על הכל ולשלוט בכס המלכות?
תדעו רק עם תקראו!
אד...
השבוע חלף במהרה. יום החתונה. הלב שלי פעם בחוזקה, היום שכל כך חיכיתי לו הגיע. אך אני לא שמחה כלל. הלב שלי שבור.
במהלך השבוע אני ואדריאן התעלמנו אחד מהשני. קאסיה התלוננה כל שניה שאני חייבת להפסיק עם הפרצוץ הזה. אני מרגישה רע,נראית רע,והחיים שלי מרגישים רע. אני לא רוצה להתחתן היום. לא ככה.
הוא מתחתן אני בכפייה הוא בכלל לא אוהב אותי. אבל למרות הכל ליבי עדיין המשיך לדהוב לליבו.
"את מתרגשת!?" לא עניתי לקאסיה העליזה "אני כן ! את מתחתנת! אני כל כך שמחה בשבילך" דממה.
היא המשיכה לפטפת , משרתות באו ויצאו, אנשים לטשו בי עניים. לא נכנסתי לארוחת הבוקר, אין לי תאבון.
עמדתי על במה קטנה בזמן שמיליון משרתות נגעו בי סידרו בדים תפרו והיסיפו נגיעות אחרונות.
פני ללא חיוך או צל של רגש. עניי נראות מתות. אימי שישבה בקצה החדר הסתכלה עליי בדאגה עצומה. היא בטח ידעה מה קרה. היא ידעה כי אדריאן דיבר איתה.
נראיתי מהממת. ממש ככה. השמלה הייתה הדבר הכי יפה שראיתי בחיי. הבד הלבן נשפך עד לרצפה, ריקומים בזהב ולבן נרקמו על השמלה היפה. חזית השמלה חשפה את כתפיי ושרוולים דקים נתלו על זרועותיי.
עקבים גבוהים על רגליי ואיפור יפיפה על פניי. שערי סולסל במעט ונך על גבי , הינומה וכתר קטן זהוב היו על ראשי. נראיתי מושלמת, אך הרגשתי רע.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אמא שלי נעצה בי מבטים כל הזמן..זה כבר התחיל להעלות לי על העצבים הרגישים.
באחד המבטים היא נהנה את ראשה כאילו התווכחה עם עצמה ..איבדתי את זה "תגידי כבר מה שאת רוצה!" צעקתי והסתובבתי בבת אחת.
כל המשרתות נבהלו ופערו את עניהם בתדהמה, הפעם הראשונה שבה צעקתי על אימי המלכה מול משרתים.
אמא הקדירה את פניה ובפקודה אחת "צאו מכאן כולכן עכשיו!" כל המשרתות מהירו לצאת מהחדר בקידה מהירה.
"מה עובר עלייך?" שאלה אותי אמא.. צחקתי צחוק מריר וגילגלתי את עניי "כאילו את לא יודעת! טום ראה אותך ואת אדריאן מדברים הוא בטח סיפר לך איך הוא השאיר אותי בוכה על הרצפה.." צרחתי עליה.
היא כמה במהירות מהספה "את תדברי עליי בכבוד! אני עדיין אמא שלך..עם לא שבור ובלי!" גנחתי במרירות וניסיתי להעלים את הדמעות שבעניי..
"את אולי שבורת לב יקירה..נכון זה כואב וצורב אבל את המלכ-" קטעתי את דבריה והשלמתי אותם "המלכה..ואמורה להיות יצוגית יש לך חובות והממלכה שלך חשובה יותר מכל דבר" אמרתי בידיים רועדות.
היא הביטה בי ביאוש "אני יודעת אמא! אני יודעת את זה מגיל 6 לעזאזל!-" היא קטעה את דבריי "שמרי על פיך נסיכה!" ייללתי בעצבים "אמא אני לא ילדה! די כבר.."
ירדתי ממדרגות הבמה וישבתי על המדרגה השלישית, השמלה המנופחת הייתה סביבי כמו הילה. "נמאס ליי..אני יודעת אני יודעת אני יודעת! אני ישמור על הממלכה אמא ברור זה העם שלי. אבל לא מגיע לי אושר גם? אסור לי.." יפחה קטנה פתאומית יצאה מפי.
דמעה בודדת נשרה על לחיי. "שיט האיפור" גנחתי וניסיתי למחות את הדמעות הבאות "אוף תשמרי על הפה שלך כבר" אמרה באנחה מפוייסת והתקדמה לשבת ליידי על הבמה.
"אני תמיד היה כאן יקירה, אני לא אתן לל ליפול אני אמך. אדריאן אולי לא מרגיש כלפייך את אותם רגשות אבל את תדחקי את הרגשות הללו, יהיו לכם ילדים תעבירי את רגשותייך אליהם." גנחתי בזלזול.
"אני יאוהב את ילדיי יותר מכל דבר אחר בעולם את זה שנינו יודעות. אבל אם אדריאן.. אם הוא יקח פילגש אני לא חושבת שאוכל לעמיד בברית הנישאוים אמא" אמרתי בלב פועם ושבור.
היא ליטפה את שערי בחיוך מלא חאמלה אמהית "את תעמדי בה, כי את המלכה. את תהיהי מי שאת ולא תתני לאף אחד להפיל אותך. אם הוא יקח פילגש תמיד תדעי את המעמדים בינכן, היא סתם פילגש חסרת חשיבות. את המלכה, את תהיהי אמא של יורשים, את תהיהי אשתו של המלך. ואת לא תשברי" חיבקתי אותה חיבוק ארוך.
אין כמו אמא.
ועכשיו.. עכשיו אני יאסוף את ליבי השבור. אני אצעד לחופה לא כמו נסיכת שבורת הלב.
אני אצעד כמו מלכה. וכולם השתחוו.
..................................................................... מקווה שאהבתם💕 פרק הבא החתונה!! מתרגשים? טוב אני בעננים. איזה שמלה יפה אמאלה! תודה על האצבעות בפרק הקודם אתם מהממים😍
