פרק:30 (למי שלא מופיע)

850 27 8
                                    

הייתי ערה כשהרגשתי משהו בגבי, עיניי היו כבדות וגופי חלוש. נשיקות קטנות כפרפרים ליטפו את כתפיי והגיעו לצווארי, אדריאן נישק את האזור הרגיש בעורפי וצחקוק רם פרץ מבין שפתיי.

"בוקר טוב נסיכה" צחקתי והסתובבתי לעברו, שערו היה פרוע משינה ועיניו מבריקות.. חיוך ממזרי ומאושר על פניו. "בוקר טוב גם לך" אמרתי בחיוך. הוא נישק את שפתיי וגם את צווארי. "מה השעה?" שאלתי בבלבול.

"אמ.." הוא המהם משהו לא ברור לצווארי, נאנחתי ואחזתי בפניו "אדריאן מה השעה?" הוא גנח בתסכול "שבע ורבע, בואי הנה.." גילגלתי את עיניי מנסה להסתיר את החיוך שבוקע מבין שפתיי. "אנחנו צריכים לקום" הוא גיחך ומשך אותי בחזרה למיטה כשניסיתי לקום. "לא אנחנו לא.." הוא נהם לפי ,צחקתי והפלקתי למצחו "אדריאן בוא נקום!" רטנתי, התחלתי לצווח ולצחוק כאצבעותיו הזריזות דגדגו את צלעותיי.

"רחמים! רחמים!" צרחתי בין צחקוקים מתנשפת בחוזקה. "את לא הולכת לשום מקום גבירתי הצעירה!" צחקתי למשמע קולו. "אתה אכזרי." הטלוננתי. 

הוכ הסתכל בפניי "איך עבר הלילה? ישנת?" הסמקתי.. הוא יודע שלא. הוא צחק למראה הסומק בלחיי. "כואב לך?" הוא שאל בדאגה, "ממש קצת, אפשר עכשיו לקום ולהתארגן?" הוא נענע את ראשו לשלילה. "לא אני לא מוכן שהרגע הזה יפסיק.. רק עוד קצת דיאנה."

הנהנתי בהבנה. "אני כל כך אוהב אותך , לעולם לא הרגשתי רגש כזה כלפי מישהו. אני צריך אותך איתי." עיניו הכחולות סרקו את עיניי "אני אהיה איתך, לא משנה איפה ומתי.. עד סוף ימיי" הוא נשק לזווית פי.

"אני ראשונה במקלחת!" צעקתי כשכמנו, הוא צחק "ממש לא, שתינו ראשונים, תזיזי את התחת שלך אנחנו הולכים להתקלח" צחקתי במבוכה.

נ.מ אדריאן-

לא רציתי לצאת מהחדר , לא רציתי לסיים את הרגעים המאושרים האלה. אני יודע מה מחכה לי בחוץ, אני יודע ומעדיף להישאר אך אני יודע גם שאיני יכול.

אחרי ניסיון להתקלח עם דיאנה (זה לא עבד היא זרקה עליי את הנעליים שלה ואיימה עליי שאם אני לא אעזוב אותה היא תסרס אותי) התקלחתי אחריה והתארגנו לצאת מהחדר.

שנינו יודעים מה יקרה, ראיתי את פניה המודאגות של דיאנה ונתקפתי נחישות כדי להעיף ממנה את המבט הדואג. חפנתי את פניה היפות בשתי ידיי, היא התבוננה בי בשאלה.

"לא משנה מה יקרה היום תדעי שאני תמיד כאן, איתך. ואני לעולם לא אעזוב אותך ,נסיכה שלי. אוקיי?" היא הנהנה בחיוך ונשקתי לשפתיה. "אני אוהב אותך" היא חיבקה את צווארי ונאנחה לעורפי "גם אני אוהבת אותך."

נ.מ דיאנה-

יצאנו לחדר המלוכה.. ידו של אדריאן אחוזה בידי, קיבלתי ממנו הרבה ביטחון . כשהגענו למבואה של חדר המלוכה אחי ניגש אליי. "היי אחות, מה קורה?"  עיניו היו אדומות .. הוא בכה. וידעתי למה.  ליבי כאב ועיניי נמלאו דמעות. כמעט נשברתי עד שבראשי שמעתי את קולה.

משפחה מלכותית👑/גמורWhere stories live. Discover now