פרק:27-מנסיך למלך מנסיכה לשבויה

1.2K 80 51
                                    

נ.מ אדריאן-

המהומה בארמון לא פוסקת. אני לא מוצא את דיאנה איפה היא לעזאזל? אני מנסה לפלס דרך בין האנשים ואני צועק את שמה כבר 20 דקות ואין זכר אליה. הדאגה שלי כמעט הורגת אותי.

"אדריאן!" טום רץ לעברי "איפה אחותי?" הוא שאל , הוא נראה חיוור ודמעות היו בעניו "אני לא מוצא אותה" הוא אחז בראשו "אמא שלי מתה!" הוא אמר ובשבירת קול. הלם. הרגשתי כל כך בהלם שפשוט קפאתי.

"פאק" צעקתי. "אנחנו חייבים למצוא את דיאנה!" אמרתי ורצתי .. טום רץ אחרי.

איפה את דיאנה? בבקשה תהיי בסדר בבקשה.

נ.מ דיאנה-

ההכרה שבה אליי, כאב פילח את גבי. פקחתי את גבי, ואז הזיכרון הכה בי. ירו בי חץ! פאק איך אני לא מתה? איפה אני? אני שוכבת על מיטה בחדר לבן ואפלולי הוא נראה גם די יקר כאילו האנשים שחטפו אותי או עזרו וטיפלו בי עשירים.

הרגשתי את הקור חודר אליי כאילו אני בארץ רחוקה.

לפתע הדלת נפתחה.

נ.מ אדריאן:

צעקות נשמעו בחד הישיבות. אני וטום רצנו לשם וראיתי את קלריס שוכבת על הרצפה סכין תקועה בבטנה ולידה אבא שלי שמנסה לגונן עליה ושתי שומרים מתנפלים עליו. "אבא!" צרחתי שלפתי את החרב שלי ויצאתי לתקוף.

הרגתי איש אחד שניסה לתקוף אותי ואת השני פצעתי. הסתכלתי על אבא שלי, הוא היה מלא בדם ונראה מותש"אבא אתה בסדר?" הוא החזיק בפני "תשמור על אחותך ועל תיאו" הנהנתי ואז הוא דחף אותי לצד. וראיתי איך המורד הפצוע דקר את אבי בחזהו. "אבא לא!"

יד חזקה הרימה אותי ומנעה ממני ללכת לאבא שלי. "אדריאן תירגע! אדריאן!"

תיאו?

נ.מ דיאנה-

איש גדול נכנס מהדלת, כתר זהב גדול על ראשו. עניו כחולות כמו הים ושערו בלונדיני. והוא הסתכל עליי בחשש. ובאותו הרגע ידעתי. "אבא?"

הוא חייך "סוף סוף הצלחתי לקחת אותך ביתי." הלם הרעיד את גופי "אתה..אתה מת." אמרתי באי אמון "לא באמת. רק זייפתי את מותי " הלב שלי דהר. "אתה גרמתה לכל המוות ולטווח! בגללך אמי מתה!" צרחתי ודמעות נפלו על לחיי. "היא מתה?" הוא שאל בבלבול "כן בגללך!" התייפחתי. הוא שיפשף את מצחו "תמיד יש נזק מישני" נזק משני? פאקינג נזק מישני! "תסתום פשוט תסתום!" צרחתי ובכיתי

"אני שונאת אותך".

נ.מ אדריאן-

"תיאו ..אבא!..תיאו" צרחתי מגמגם. "אני יודע אני יודע אנחנו חייבים להמשיך איפה דיאנה? איפה האחיות שלך טום?" תיאו שאל את טום ההמום.

התנערתי. הדבר היחיד שאני צריך להתמקד בו עכשיו הוא אשתי. דיאנה. ליטפתי את הטבעת שעל אצבעי. אני אמצע אותך אהובתי לא משנה מה, אני נשבע.

קמתי על רגליי והרמתי את חרבי הסתובבתי אל תיאו וטום "בוא נלך למצוא אותה, למצוא אותן ולהגן על אנשינו. " וקולי השתנה,אני השתנתי באותו רגע.
מנסיך למלך.

נ.מ דיאנה-

"זוז ממני!" צרחתי וניסיתי להשתחרר מהכבלים שריתקו אותי למיטה, גבי בער בכאב. "דיאנה תירגעי " התעצבנתי וגופי בער מכאב זעם ונקמה. "לא לא אל תגיד לי להירגע מי אתה שתגיד לי להירגע! אתה מפלצת! " צרחתי כל כך חזק שגרוני שרף.

פתאום הרגשתי דקירה בגרוני. עניי הטשטשו ולפניי שאיבדתי הכרה ראיתי את פניו של המפלצת הנקראת אבא שלי "חלומות מתוקים ילדה"

נ.מ אדריאן-

חילקתי פקודות. יריתי את הפקודות ליתר דיוק. " לך מייד להגף התחזוקה תשמור על המשרתות!" צעקתי על אחד השומרים. ככה זה היה במשך שעות להילחם לחלק פקודות ןלהתפלל שהכל יעבור בשלום.

אחרי כמה שעות שומר ניגש אלי בריצה "עוד מעלתך אנשים אמרו שזיהו את הנסיכה רצה במסדרות לעבר היער" הזדקפתי בבת אחת "צאו לשם מיד והביאו את הנסיכה בריאה הושלמה היישר אליי,לא..אני בא איתכם" אמרתי תיאו ישר קפץ "אין סיכוי אחי אתה לא מסכ-" קטעתי אותו "אני אעשה הכל בשביל אשתי." תיאו הנהן "אז אני בא איתך" הוא אמר בביטחון "לא תישאר פה תהיה אחראי במקומי טום ואתה תשטלתו על העניינים" הם הנהנו ויצאתי מהארמון יחד עם השומרים.

טיפסתי על הסוס שלי ודהרתי לתוך היער, אני אצליח למצוא את דיאנה..

אני מבטיח לך דיאנה .

.........................................................................
מקווה שאהבתם💕
אוואו איזה פרק מטלטל! אני מתה על הזוג הזה שיאווו😍 איך עבר עליכם סדר פסח? מצאתם את האפיקומן? שהיה חג שמח וכשר לכולנו😘

תגיבו ותצביעו!
אוהבת אתכם❣

משפחה מלכותית👑/גמורWhere stories live. Discover now