משפחה מלכותית👑/גמור

פרק:19-כמו הכוכבים לשמיים.

אחרי המסעדה.. אדריאן הציע לנסוע לחוף הים.. "אתה צוחק עליי? אני עם שמלה, ועקבים" צחקתי בתהדמה לראיון שלו "נו..בואי." הוא חייך את החיוך הכובש שלו עם הגומה הקטנה בלחי..נפלתי בפח "טוב" אמרתי ונישקתי את הגומה שלו.. חיוכו התרחב..

המכונית נעצרה ליד חוף שקט, אין כאן אף אחד..והשעה היא כבר שעת ערב מאוחרת, הורדתי את נעליי העקב ואחזקתי ביד אחת, ביד השניה אחזקתי את שולי שמלתי.. אדריאן פשט את ג'קט החליפה שלו פתח כמה כפתורים בחולצתו והוריד נעליים וגרביים.

הלכנו לאורך החוף, החול הלח דגדג את כפות רגליי היחפות והרוח הנעימה ליטפה את לחיי ברכות, שערי התנפף מאחורי גבי בנעימות.
"את יודעת,ליפני שאחותי נושלה מכס המלכות.. הייתי הולך לים כל ערב, היה לי חבר שהוא דייג שמו היה מרקו, הוא היה החבר הכי טוב שלי למרות שלא ידע שאני נסיך..הוא היה מורד ולו ידע שאני נסיך רוב הסיכויים שהיה הורג אותי" פערתי את עניי "אדריאן זה מסוכן" הוא הביט למרחקים.. "כן, זה היה מסוכן אבל זה היה שווה את זה. דיברנו על הכל..הוא היה איש סוד, ואז יום אחד.. הממלכה גילתה אותו, ואת יודעת מה עושים למורדים" השתנקתי,"השליכו אותו לצינוק, עם אבא שלי היה יודע שהתגנבתי לצינוק הזה הוא היה משיל גם אותי מהכס, אבל לכחתי את הסיכון. יומיים אחרי שהושלך לצינוק הלכתי לראותו.. כשהוא הביט בפניי הוא ירק, קילל וצעק." כאב לי בכאבו, ראיתי את הכאב בעניו "הוא היה החבר הכי טוב..גלגל עצלה, אך באותו יום..באותו יום שירק עליי למדתי. יש יותר מידי שנאת חינם בעולם, ואני רוצה להפוך למלך ולשנות את השנאת חינם הזכת באהבת חינם.. נשאר רק לשאול אותך, העם תשני איתי את שנאת החינם הזאת?"

הוא הביט בעניי, עניו נצצו בשמי הלילה ושערו המושלם התפרע ברוח הנעימה "אשנה את השנאת חינם בעולם..איתך אשנה את השנאת חינם באהבת חינם" הוא הרכין את ראשו ומצחו פגש במצחי "תודה" לחש לשפתיי ליפני שהניח שם נשיקה מתוקה.

המשכנו ללכת, הוא סיפר לי סיפורים עליו..תקופות מצחיקוח עצובות וטובות. ואני סיפרתי על עצמי, על איך לגדול בארמון.. איך להיות זאת שמצפים ממנה להיות המלכה, את החששות את הפחדים.. סיפרתי לו גם על אבי האמיתי על רייבן על הכל, ותגובתו הייתה לא מצטערת ולא מופתעת..

"אני מאמין שהרגשת מאוד נבגדת שלא סיפרו לך על כך..גם אני הייתי מרגיש כך" הוא הבין אותי,השלים אותי,הצחיק אותי..והיה איתי.

וזה היה נפלא וקסום כי הוא היה איתי ואני הייתי איתו. מתאימים כמו הכוכבים לשמיים .

לא רציתי לחזור, כי ברגע הזה לא הרגשתי נסיכה,יורשת כתר,המלכה לעתיד. או כלמשמעות שהיא,הרגשתי נערה פשוטה, שמתהלכת עם הנער החתיך ביותר בארצה..מפטפטת צוחקת ונהנת איתו, הרגשתי טוב.

"תבטיח לי" לחשתי לשמי הלילה.. השעה היה ממש מאוחרת לדעתי, הסתובבנו במעגלים בחוף במשך שעות, עד שרגלינו כרסו על החול וישבנו מול הים, נשענתי על בטנו של אדריאן בזמן שהוא ליטף את שערי, מקשיבה לקול המים השקט ומסתכלת על הכוכבים.

"להבטיח מה נסיכה?" שאל אדריאן "שכשנחזור לארמון, כשנחזור לחיינו והעולם ימשיך לדהור ולהפתיע אותנו, שכשנחזור למציאות ...שכשנחזור למעמד שלנו .. אתה לא תשכח את הלילה הזה"
ביקשתי, דמעות עלו בעניי..כי הוא לא ענה. הוא שתק. וגם אני וגם הוא ידענו את מה שלא אמר. היא אפשר להיות רק נער ונערה בארמון המלכותי, אי אפשר להיות רק אדריאן ודיאנה, אי אפשר להיות רק אנחנו. כי אנחנו יותר.
וזה גרם לי להצטער על מילותיי..כי הן הרסו את הרגע של הנער והנערה שהיינו רק לרגע, רק לכמה שעות..

"כבר מאוחר,צריך לחזור שלא ידאגו" קמתי ממנו.. ישרתיי את בגדיי, הפנתי את גבי עליו כדי שלא יראה את מה שלא היה אמור להיות כל פניי.

דמעות..דמעות, כי באותו הרגע הבנתי.
אני מאוהבת, בכל נשימה,בכל חיוך צחוק בכי כעס ואהבה.. בכל ליבי ונשמתי. אני מאוהבת באדריאן, בנסיך היורש,בנער הפשוט,במלך לעתיד, במי שלקח אותי לחוף הים, בבעלי לעתיד.

אני מאוהבת, ואני יודעת שזה הדבר שיהרוס ויפיל את המלכה לעתיד..

אני יודעת,

כי אין דבר יותר מסוכן מלאהוב.

...........................................................................
מקווה שאהבתם👑
אוו פרק מרגש, קצר ומרגש..דאמ אני לא יכולה עם כל הרגשות האלה!! מה יקרה שאדריאן ודיאנה יחזרו לארמון? איך הם יתנהגו אחד כלפי השני? מה מרגיש אדריאן? מה תעשה דיאנה עם רגשותיה???

מילים 671🥵

תגיבו ותצביעו!
אוהבת אתכם❤