"עשרים ושלוש.. ,עשרים וארבע.."- אני סופר, מיתנשף.
הכפות רגליים שלי תחובות תחת הספא שעוצרת אותן מלהתרומם, רגליי מקופלות, גבי על הריצפה וידיי מונחות מאחורי ראשי בקיפול.
אני מיתרומם ויורד בחזרה, ממשיך לספור "עשרים וחמש.. ,עשרים ושש.."- אני קרוב לשלושים כפיפות בטן.
אני מרגיש את שרירי ביטני שורפים אבל אני ממשיך.
הפאלפון שלי מונח על הריצפה ליידי, השירים שמתנגנים ממנו- ממריצים אותי.
אני ממשיך את הכפיפות בטן ועובר את השלושים.
אני מיתנשם בכבדות ומציין לעצמי שאני חייב להכנס לכושר יותר רציני 'לואיס עושה מאה כפיפות בטן, עם הוא יכול, אז גם אני יכול' אני מהרהר לעצמי 'אני לא מתאמן מספיק' אני מיתנשף ומגיע לארבעים וחמש כפיפות בטן וגבי קורס על הריצפה.
אני שולף את כפות רגליי ממתחת לספא באיטיות, מניח אותם על מושב הספא.
אני מותח את יידי המקופלות מעל ראשי ואני גונח בכאב כשאני מרגיש עד כמה שרירי שורפים.
אני עוצם את עניי ושוקע במחשבות...
כבר עבר שבוע מאז המפגש המרטיט עם אליוט.
שבוע... שבוע שלם שאני לא מצליח לשלוט על המחשבות והזיכרונות ממנו- במגע ידיו שהשאיר בי סימן כואב עד עכשוו, בעניים האפלות האלה שהביטו בי במבט חודר, בחולשה ובפחד שהוא גרם לי להרגיש, וברגע הזה שידיוו ליטפו את צאוורי ועיניו קיבלו לפתע גוון אדום שהיתחלף בשניות לשחור אפל בחזרה.
אני נאנח ביאוש...
אני לא יודע עם דמיינתי את החלק הזה.
ועם כן, אז מה אני אמור לחשוב...?
שהפחד ממנו גורם לי לדמיין דברים...?
אז אני צריך להתחיל לחשוש לשפיות שלי...?
אני מעביר את ידי בשיערי המלא זיעה ואני לא יכול לשלוט בצמרמורת שעוברת בי כשאני ניזכר במילותיו האחרונות- 'אנחנו עוד ניפגש נסיכה'...
כבר באלי להוריד דמעות מתסכול...
אני לא מצליח להוציא אותו מהראש...
אני יודע שכבר עבר שבוע מאז ששמעתי את ה'איום' הזה מפי אליוט... אבל אני עדיין מרגיש את הפחד מחלחל בי בכול פעם שאני ניזכר בו.
אני מישתדל להעסיק את עצמי רוב הזמן, מנסה לשקוע בדברים שיעסיקו את מוחי ולא יאפשרו למפלצות לחזור לראשי ולפחדים להישתלט שוב...
אני נותן את כולי לעבודה, אני שוקע בשיחות עם איימי בהפסקות שלנו, אני ניפגש ומדבר עם סיימון לעיתים קרובות, אני מתאמן בתדירות גבוהה, אני מאונן בזמני הפנוי, אני שוקע במריבות חסרות תקנה עם לואיס, אפילו בשביל להירדם אני תוקע באוזניי אוזניות עם מוזיקה בווליום גבוה.
ותמיד באיזשהו שלב מגיע הרגע הזה שאני כבר לא מצליח להעסיק את ראשי בדברים אחרים ואז הזיכרונות המעיקים חוזרים להציף את ראשי...
אני עדיין שוכב עם גבי על הריצפה, רגליי מונחות על מושב הספא וראשי שקוע במחשבות.
חולצת הטריקו שלי דבוקה לגופי המזיע והפאלפון שלי שמונח על הריצפה ליידי, ממשיך לנגן ראפ של nf ברקע.
YOU ARE READING
Close to the dark side
Vampireליאם - בחור בן 19, מלצר במסעדת יוקרה. יש לו משכורת טובה, רכב ומשפחה חמימה. הוא חיי את חייוו השקטים כפי רצונו, לא נותן לאף אחד לנהל אותו ותמיד שומר על השליטה ביידוו... אליוט - יצור על טבעי בן מעל 700 שנה, קטלני, מסוכן, חזק וחסר רגש... הוא השולט... ה...
