♤פרק 8 ♤

4.1K 196 190
                                    

משהו רטוב נוחת על פני, אני ממצמץ מעט בעניים עצומות והדבר הרטוב נוחת עלי שנית.

זה מרגיש כמו טיפות קטנות...

אני נאבק בקורי השינה ופוקח את עני.
שמיי לילה מעוננים וכהים עם מעט כוכבים נוצצים מקדמים את פני.
אני ממצמץ בבילבול וטיפה רטובה נוחתת על אפי.

גשם...

מה קורה כאן...?

גופי מונח על קרקע מעט קשה, אני מניע את כף ידי- מנסה לחקור את הקרקע שמתחתי.
אני מרגיש דשא מלטף את כף ידי...

מה לעזעזל...!?

אני מתישב בבהלה, מביט סביבי.

אני יושב על דשא... צמחיה מקיפה אותי ועצים גבוהים מתנשאים לעבר השמים השחורים.

אני באמצא יער...
באמצא יער חשוך...

מה אני עושה כאן...?
איך הגעתי לפו...?

טיפות קטנות של גשם יורדות על שיערי.
אני נעמד בבילבול, סוקר את סביבתי.

אני לא מבין איך הגעתי לכאן... לפני רגע הייתי במיטה...
החושך מקיף אותי, אני לבד באמצא יער חשוך...
העצים הגבוהים שמקיפים אותי נותנים לי הרגשה שאני לכוד במקום אינסופי ואין לי דרך לצאת...

אני מביט לשמיים השחורים, הגשם רק ממשיך לרדת בקצב קבוע, מרטיב אותי אט אט.

אני מרגיש את הפחד מזדחל לתוכי...
אני שוב לבד...
בחושך...

אני בוהה בשמים וכמו משום מקום מלבן אור קטן מופיע על השמים- מכסה מעט את העננים.
אני נירתע בבהלה, זה ניראה כאילו יש מסך מוקרן על השמיים השחורים...

המסך הדימיוני מתחיל לשדר תוכנית חדשות כל שהיא...

אני צופה בפחד, מנסה להבין מה הולך כאן.

אני זוכר את השידור הזה...

צפיתי בזה במסעדה, ביום שאליוט הגיע.
זה מבזק חדשות על שלוש גופות אדם שנמצאו מרוטשות ביער.

גופות...

מרוטשות....

ביער...

בפאקינג יער...

ברגע שההבנה הזאת מכה בי, הלב שלי מחסיר פעימות וזיעה קרה מציפה אותי.
אני מביט סביבי בפחד.

תוך שניות המלבן אור שהוקרן על השמים נעלם והחושך רק מעמיק....
עד שברק פתאומי חוצה את השמיים, חותך אותם בקוו זיג זג מואר.

אני נירתע בבהלה ולפני שאני מספיק להתעשט, קול רעם חזק נישמע.

אני צורח בבהלה, מחבק עם ידי את גופי הרטוב מהגשם.

Close to the dark sideWhere stories live. Discover now