אני מכבה את המנוע, משחרר את החגורה ויוצא מהאוטו.
אני טורק אחרי את הדלת ומתקדם בשביל הגישה לעבר הבית תוך כדי שאני נועל את הרכב באמצעות השלט רחוק.
'סוף סוף היום הזה ניגמר' אני מהרהר, מרגיש שהרגליים שלי בקושי סוחבות אותי, אני מפורק לחלוטין למרות שעכשיו זה רק שעת צהרים ולא עבדתי היום הרבה שעות.
אבל זה לא העבודה שגרמה לזה...
זה המפגש עם הגבר האפל הזה שהעניים שלו לא יוצאות לי מהראש, הקול העמוק שלו עוד מהדהד במוחי ואני לא מצליח להשתיק אותו...
המילים האחרונות שלו לא נותנות לי מנוחה- 'אנחנו עוד ניפגש'....
אני מנער את ראשי, ממצמץ פעמים, אוחז במפתח ומשלים את הצעד האחרון ביני לבין הדלת.
אני מכניס את המפתח לחור המנעול ומסובב אותו במטרה לפתוח את הדלת ואני קולט שהדלת לא נעולה.
'כנראה אמא סיימה לעבוד מוקדם היום והיא כבר בבית' אני מסכם לעצמי ומביט אחורה לעבר הגינה ומבחין ברכבה החונה של אימי.
אני מגלגל עניים בעיפות- מבין שהייתי טרוד מיידי במחשבות מכדי לשים לב לרכב שבחניה.
אימי בדרך כלל בקליניקה עד שעות מאוחרות- היא פסיכולוגית עם המון מטופלים.
לרוב אני מגיע לפניה הביתה...
אני נכנס הביתה, סוגר אחרי את הדלת, חוצה את הסלון ומתקדם לכוון המטבח.
"אמא את פו?"- אני קורא תוך כדי שאני מנחית את הפאלפון והמפתחות על השולחן.
אימי יוצאת מהמטבח מחייכת אלי "היי, ליאמי, איך היה בעבודה?"- היא שואלת.
"בסדר"- אני משתדל לחייך "חזרת מוקדם היום"- אני מציין ופושט את הזקט, מניח אותו על הכיסא הקרוב.
"כן, שני מטופלים שלי נאלצו לבטל היום, הם מגיעים מרחוק וחוששים לצאת בגלל מזג האויר"- היא מסבירה ומצביעה לעבר החלון שהשמים האפורים ניראים דרכו.
"הרוחות רק מתחזקות ואמרו בתחזית שייש סיכוי לסערה"- היא ממשיכה "אז היום אני בבית מוקדם"- היא מחייכת אליי חיוך חם.
החיוך של אימי מרגיע אותי מעט וגורם לקולות שבראשי להחלש...
אני כבר לא ילד קטן מהסוג שמיתבכיין לאמא שלו כשרע לי או כשאני מפחד- אני אוהב להפגין שאני גבר ואני מתמודד עם הכול תמיד.
אבל זה יהיה שקר להגיד שאני לא אוהב את ההרגשה הזאת של לחזור הביתה לריח האוכל של אמא והחיוך החם שלה שמקדם את פני והדאגה והאכפתיות שלה כשהיא מתענינת איך עבר עליי היום.
זה לא משהו יומיומי שקורא לי- אימי רוב הזמן בעבודה, אבל אני לא מתלונן על זה כי אני יודע שאימי נהנית בעבודה שלה ושייש לה סיפוק גדול לעזור לאחרים בהיותה פסיכולוגית.
אימי מעולם לא עזבה אותי ואת לואיס כשהיינו קטנים, למרות שמאז המוות של אבי היא נאלצה לגדל אותנו לגמרי לבד- היא מעולם לא חיפשה לעשות דברים שיכולים לבוא על חשבוננו, היא התמקדה רק בנו.
YOU ARE READING
Close to the dark side
Vampirosליאם - בחור בן 19, מלצר במסעדת יוקרה. יש לו משכורת טובה, רכב ומשפחה חמימה. הוא חיי את חייוו השקטים כפי רצונו, לא נותן לאף אחד לנהל אותו ותמיד שומר על השליטה ביידוו... אליוט - יצור על טבעי בן מעל 700 שנה, קטלני, מסוכן, חזק וחסר רגש... הוא השולט... ה...
